געגועים

מחד הבדידות הצורבת בלב, מנגד השגרה כאילו ולכאורה-הכל תקין. 

.

פתק מימים רחוקים מִמִּי שהייתְ אָז ... 

.

(אני יודעת: זֶה שיר . ואני גם יודעת שאַתְּ יודעתְ: כתבתְּ שיר .)

.

אֵיךְ משתנה הפרספקטיבה לאור מה שכתבנו על פתק לפנֵי 

.

שנים ...

.

.

חכם, רגיש, וכתוב בנימה אינטימית. והנושא לא-קל לעיכול . 

.

אהבתי מאוד, מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה, אורנה אהובה. 

.

חיבוק, 

.

.

רבקה

---

בזכות הפתק

לא יצאת לרחוב

למרות הבדידות,

ולמרות ההתקף

לא התגעגעת,

ונשארת במקום..

יפה אורנה יקרה , השיר מעורר הרבה חומר למחשבה לגבי בדידות וגעגועים.

אני יודע שזה רק שיר ואת לא ממש בודדה.

יום טוב וחיבוק ממני

מקווה לראות אותך מחר בערב ההשקה של יקיר אצל גלי.

שמוליק

אורנה יקרה ואהובה

את צועדת רוב זמנך עם בדידותך ונישארת באותו מצב

יש לי פתרון עבורך-קחי את ידו של אהובך ותצעדו יחדיו

כך לפחות לא ישעמם-תעשי כמוני

יום נעים אהובה ורק טוב מכל הלב

ממני מרים

את עוטה מעיל ומתכוונת לצאת מהבית בהתקף סכיזופרניה ולפתע את שולפת מהבגד שלך פתק ובמחשבה שניה משנה את דעתך ונשארת בבית. תודה רבה לך אורנה היקרה. אחר הצהריים טובים.

שיר מאוד מעניין אורנה!

מצד אחד מתגעגעים למשהו- שהיה ואינו או חסר.. או סתם מרגישים בדידות

מצד שני-מסתכלים על מה שיש- ועל הנוחות ושקשה לצאת ממנה... ולפעמים גם לא רוצים אז נשארים..

 :)

פתק שהתחבא בתוך קפל בכיס המעיל

הפתק הזה הביא למחשבה שנייה,

פתאום גילית שאת יכולה להתמודד עם הבדידות

את לא צריכה לברוח

אפשר להסתכל לה בעיניים...

זה לא קל אבל אפשרי.