צִפּוֹר נַפְשִׁי

.

אָה. 

.

איזה שיר. 

.

איזו אהבה. איזו דאגה. 

.

ממש-ממש כדברֵי השוּעָל לנסיך הקטן: 

.

"אַתָּה אחראי לפרח שלךָ." 

.

אצלךְ, אַתְּ מרגישה אחראית גם לציפור שלךְ. 

.

.

תודה רבה-רבה על השיר ועל התמונה!, אביה יקרה, אהובה. 

.

.

רבקה

---

נ"ב: 

.

אני מבינה שהתגברתְּ על המכשולים עם העלאת תמונוֹת. 

.

כל הכבוד ותודה רבה-רבה!

.

.

אביה יקרה

איזה שיר מקסים ומרגש כתבת

כמה ניכרת בשיר אהבת הטבע שקיימת בך

באיזה רוך את כותבת על הציפור ועל הפרח המדהימים שבתצלום

ריגשת מאוד

ערב נעים

באהבה ממני

מרים

אֶת שערי נפשך

פתחת לרווחה

לציפור הנפש

וגם לאהבה.

הם יצאו אז לחופשי

יחד עם הפרח בגנך

אך את להם דואגת,

ואותם אוהבת,

ומלמדת

איך לשוב בדרך חזרה..

מקסים אביה יקרה השיר, אֶת ששיחררת לחופשי כולנו אוהבים ומטפחים באהבה וכך יקרה גם בשיר הבא.

יום טוב

שמוליק

בציפור הנפש שלך איש לא יוכל לגעת. היא שלך ובכל זאת את משחררת אותה במילותיך, משתפת אחרים שאולי מבינים אותה לעומקה ואולי לא. היא מבקשת לעופף לה אך תמיד שבה בחזרה. 

התחברתי מאוד לשיר הזה. 

לחופש נולדה נפשך ואין היא חוששת לפרוח ותמיד לחזור הביתה 

יופייה כשהיא משוחררת 

פורקת עול 

באם תכלא - תנבל היא. 

יום קסום מלא מעוף יקרה

וכולנו ממנו מריחים נהנים 

ילדת טבע שאת 

חיבוק מלא בפרחים מריחים 

יפיפה, מקסים מיוחד מאוד ושובה לב...!!!

סופ"שנעים ושליו..אביה יקרה..