הַכְּאֵב הַזֶּה ...

וכה מכאיב רק לקרוא על כך. פריט זיהוי שכזה לא היית רוצה בחייך כלל. לא חותם שכזה. 

חזק, רגיש, קולע - הכאב הזה פוקד אותך מאז התוודעת למגבלותיך, הוא ילווה אותך עד אחרית ימיך, הוא משקף את מה שאת ומהווה עדות לחייך. תודה רבה לך רבקה היקרה, מרגיש את הכאב העז שלך מהקצר. למרות מגבלות הגיל שלך, את ממשיכה לכתוב במלוא המרץ, אין לך סיבה להתבייש בכתיבתך ! את כותבת על מגוון רחב של נושאים. מקווה שלא נפגעת מדבריי ! ערב טוב ונעים לך.

אוי, כואב לי נורא קשה לי לקרא על אשה שאני כה אוהב ומעריץ  ושכותבת על ילדותה בארץ חלומותי תתיג כאב כפרט זיהוי .

המשיכי לכתוב והמשיכי להשמיע דברים שחודרים אל לבי.

להכיר במגבלות עצמך,

ולהבין את הגבולות

של עצם היותך,

וגם אם רב הוא הכאב

להמשיך כאן לחייך.

תודה רבקה יקרה על השיר המדגיש את 

המודעות העצמית למגבלותייך. אני מקווה שאת מתמודדת עם זה בהצלחה.

יום טוב

שמוליק

אוי כן...ספרי לי על זה...

רבקה יקרה, מקווה שתצליחי לגבור כמו שגברת עד עכשיו 

יש בכאב גם צדדים חיובים, היותך רגישה ומרגישה.

ניהל אותך קבע 

בך חותם  

אין ספק ששינה בך  

בהוויתך  

אולי בגופך . 

אוהבת אותך אישה

.

.

ואני כאן מתפרקת בתוכי 

הכאב הוא גדול 

מחבקת חזק חזק 

הכאב והספירה

כמו ראיתי הנולד, בשורות שהעליתי.....

.

.