ערש הציוויליזציה

על ערש הציווליזציה שלי 
לכדתי ארס משוכלל כמצולע 
לשלוח הרס בשקט מופתי
בינות פצעי שיר שותתים

בתוכי , מורסה של אותיות זבה 
סחי מסואב של סימני פיסוק מהודרים
או שמא היו אלה טעמי מקרא 
שבאו ללחלח בי מהות של קול ותמונה

האם יש בכל חלדי
דם קרוש כפודינג תות רוטט 
לשפוך קצת אור בתוך שחור מלטף 
לתת קורטוב של משמעות 
בתוך רעד מתוק 
העושה בי כבר שמות 
מאז הולדת שירתי

היי את מילה שלא דבק בה רבב
לסקול אותי ראשונה באבני בנין
של לב