וְהָעִיר מְדֻכְדֶּכֶת ...

אהבתי את הטיול הזה לעת ערב . על כל המלאנכוליות שזרמה שם ?❤

טילטלת אותי 

מסע אמוציונלי 

אמיתי העברת אותי 

סוף שבוע מבורך בטוב אהובה

יְרוּשָׁלַיִם שִׁירִים סָבִיב לָהּ

וְאֶת פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָרִים

וְשָׁרָה לָהּ אֶת שִׁירָתְךָ

עַל הַבָּתִּים וְהַמִּסְגָּדִים

בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְהַמִּגְדָּלִים

בָּהֶם נִשְׁמַע קוֹל פַּעֲמוֹנִים

וּבַפֶּתֶק אַתְּ רוֹשֶׁמֶת

אוֹ אֵלִי , מַדּוּעַ זֹאת הָעִיר

כֹּה מְדֻכְדֶּכֶת..

מקסים השיר שכתבת רבקה יקרה , ירושלים עיר מגורייך עטורה בשירים, ובהם גם שירתך שלך שממנה קיבלתי השראה לכתוב לך שיר תגובה.

שבת שלום

שמוליק

תודה רבה על שירךָ!

מי אתה ולאן אתה הולך. גם היא, פוסעת בין סמטאות המספרות פיסת היסטוריה, נוגעות במהות של הדתות, ובהכרת עצמה. שיר עמוק ומעורר מחשבה. 

את האמונה ומקורותיה ראיתי כאן דרך סיפור אישי אחד, מאוד מעניין שירך רבקה יקרה 

תודה רבה-רבה!

כמה יפה וברגש רב שוררת!

 את מצליחה באמצעות מילותייך להעביר באופן כה נפלא את מחשבותייך.

 אשרייך.

ברוכה תהיי תמיד

 בטוב ובנעימים-

 תזכי לבריאות טובה ואיתנה ותמשיכי

 תמיד לפרסם את שירייך הנפלאים-

ונהנה כולנו מן המילים.

 שבת שלום ומבורך

 באהבה רבה, רבה.

 אהובה

תודה רבה-רבה-רבה!, אהובה יקרה, מורתי האהובה.

שבת שלום ומבורכת לךְ וליקירייךְ!

רבקה

---

בְּדִנְדּוּן יוֹמְיוֹמִי הֵם תּוֹבְעִים שְׁעוֹתֵיהֶם

נחמץ לבי למקרא מילותיך

את מבכה את עירך את ירושלים שלך

ירשלים, האם זו ירושלים של ך ושלי...

את מוליכה אותי בין סמטאותיה 

שומעת דנדון פעמוני כנסיות

באבוס בבית לחם תינוק נולד...

שעריה של ירושים

מעבר לשער יושבים מצורעים

אומרים שביניהם גם משיח נמצא...

אלוהים לא מצביע עליו

והכותל, אבנים קדושות

פתקים בסדקים

ואין אלוהים שקורא.

ירושלים העיר שבלבה חומה.

ירושלים. העיר שבלבהּ חומה. חומה גבוהה מדַי, נוריתי יקירתי.

תודה רבה-רבה על דברֵי תגובתךְ!

רבקה שלךְ

---

רבקה אהובה

את מתארת את עירך שאמורה לשדר קדושה והדר כעיר

שאין חפץ בה, עיר מדוכדכת ועיפה ואת האל שאמור להיות

שם , אינך מוצאת-כמה עצוב השיר אשה יקרהלי וגם נוגע

בנימי הנפש

רק בריאות ואושר אשה אהובה -לך לכולנו- אמן

שבת מבורכת

באהבה רבה

מרים

תודה רבה-רבה על קריאתךְ ועל תגובתךְ!, מרים אהובה. 

שבת שלום, ואושר ובריאות לךְ וליקירייךְ. 

ירושלים בימינו. 

הזכיר לי את סיפור רבקה ועבד אברהם 

האבוס בבית לחם הוא מקום היוולדו של ישו הנוצרי. 

הדת היהודית - או המסורת היהודית, לא משנה - הדביקה אֶת תאריכֵי המרד החשמונאי לתאריך יום הולדתו של ישו ועד תאריך הברית-מילה שלוֹ. 

והנצרוּת הדביקה אֶת תאריכֵי הפסחא לתאריכֵי הפסח של הדת היהודית. 

שום קשר לרבקה המקראית ולעבד אברהם. 

רבקה

---

תודה רבה-רבה!, יקי אהוב. 

אגב: קראתי אֶת סיפורךָ במדור "סיפורים" - והתרשמתי. 

רבקה

---

וואו רבקתי היקרה, הדימוי הזה של העיר כואב, מאכזב כנערה שמחפשת דרכה בין כול הסממנים של העיר, "אל הכותל תסובי קנאתך באבניו" שאת אפילו לא כמו הטחב ולא הקיסוס שעל הכותל (הסמל של ירושלים) גם את לא קראת אף פתק שנתחב בסדקיו, כמו שהאל הכול יכול לא קרא. וואו. 

אני מקווה שהבנתי נכון את האכזבה שמבטא השיר מירושלים. שיר אטאיסטי.