כמו שקט- מלאכים ושדים

עיתים לא צריך לשתוק 

יפהפה 

כואב 

שבוע אהבה לך

מילים יכולות להיות חניתות

הרוצחות

אהבות תמימות

אכן מילים יכולות להיות חניתות - כל כך יודעת 

כמו מביאים עמם בשורה שקרית, ובשורה זו מקרינה על האהבה כולה ועל החושך כשאצבעותיך נוקשות על דלתה.

לאהבה בפריחתה-אדם 

יש לי כנפיים,אך אני צריך חיוך כדי לעוף

ואתה איש יקר, תן לי רק רמז דק מה הקשר בין כולם

באהבה רבה

מרים

יום ושבוע נעים

כמעט נשכח אך אתה עוד שומע את הקולה הקורא, המביא עמו משבי אהבה 

מבקשת אל קומת האהבה. משקופי הדלת כטוטפות בין עיניה. והיא? אינה משיבה לנקישות עלי דלת. איפה היא האהבה? 

מחפש את האהבה

שחלפה ואיננה.

מחפש את המילים

האוהבות, 

ולא רוצחות 

אהבות תמימות.

מחפש את הילד שבך,

שיודע לשתוק אהבות.

מחפש את משקוף הדלת

אל ליבך..

שיר מקסים יצחק היקר , מרגש אך גם כואב על אהבה אותה אתה מחפש כי פעם היא היתה.

שבוע טוב

שמוליק

ממש פואטי ומבטא המון רגש ויופי. אתה מקשט את האהבה שלך במילים הכי נוגעות:)*** 

.

סדק בכד השמן; לא פולש עדיין, השליחים ממתינים; כנפיים יש, אבל צריך חיוךְ כדי לעוף - ב-א. 

הדֵּנוֹטַצְיוֹת, הקונוטַציוֹת בשני הבתים הראשונים - !wow

ב-ב. יש עירוב מעולה בין ימינו לימֵי המקרא/העבר, ותיאור המשורר - ממיס לב. 

ג. - אהבתי אֶת הדימוי הביישן במידת מה.

ד. ...לא בא לי לתאר מה עלה לעינַי: טוב ונוגע מדַי; תיאור רק יהרוס. 

אהבתי מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה!, יצחק יקר, משורר אוהב. 

רבקה

---

תמשיך להיות ילד - תמיד

אמנם

כד השמן סדוק

מעל הר נבו 

אתה רואה מנגד אהבה

ויש לך כנפיים...

אבל

אתה תמצא את הדרך למעלית האהבה

היא תשמע את נקישת אצבעותיך על דלתה

וכשתפתח

היא תישק לאצבעותיך הכואבות.

אהבתי