בין דון חואן לקזנובה ...

.

לא, לא פשוט בכלל-בכלל ... 

:))

תודה רבה!

רבקה

---

חשבתי שזה אותו אחד. ספרות המופת הזו היתה תחילת הפורנו ..  כן זוכרים את הברנש...החפיץ נשים קצת.... הוא כתב עוד משהו חוץ מזה ? אבל כיף שהזכרת וברור שהכתובים יחיו לנצח ❤❤❤❤

.

אַתְּ שולחת אותי לראות ולהאזין ללהקתךְ, 

אני שולחצ אותךְ ל-גוגל: 

על דף אחד תכתבי: דון חואן , 

על דף אחר (של גוגל) תכתבי: קזנובה. 

המלצה-עצה: 

בדרך כלל, כדאי להיעזר בידע המתאים לִפְנֵי שמגיבים. 

אני עצמי עושה זאת במקרים לא מעטים. 

<קריצת עין>

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה!, רחל אהובה, יקרה. 

בלעדיה לא הייתי יכולה להגיב לךְ ... 

רבקה

---

האמת שבאמת בדקתי עוד לפני שאמרת אבל אחרי שכתבתי,

כי עניין אותי (פינה חמה בלב לסרטי /ספרי אירוטיקה,

ואכן את צודקת בכל שדון חואן לא אמיתי אלא דמות ספרותית וצמאתי שלא רק קזנובה כתב עליו,

הרבה כתבו עליו.

קזנובה אכן היה אדם אמיתי אבל הוא לא כתב רק על דון חואן אלא על עוד כמה נוספים,

בכל אופן גם ה"יחוד" שלו היה הצטיינות באמנות הפיתוי. תודה על הנגיעה בשתי דמויות אלה ,

חידש לי בכך שהם לא אותה דמות :)* 

אוהבת, שבת שלום רבקה יקרה :)***

.

הלכתי שוב ל-גוגל, להיוֹת בטוחה בידיעותַי.

אז ככה: 

ג'קומו קזנובה לֹא כתב על דון חואן. ספרו העיקרי הוא "ההיסטוריה של חיַי ", משעמם מחץ, נשכח ונקרא רק לצורך אקדמי. (ניסיתי לקרוא אותו ועזבתי בלי להתבייש ...) 

דמותו של דון חואן נבנתה במחזה "הרמאי מסיביליה", מאת טִירְסוֹ דֵּה מוֹלִינָה. בספרדית: El Burlador de Sevilla , מאת Tirso de Molina. נכתב כמאתיים שנה לפני שקזנובה נולד. 

רק לשם הדיוק, כמובן. 

ומתוך כבוד אמיתי לךְ. 

שבת שלום, רחל אהובה, ורק טוב!

רבקה

---

אחד: הידישא מאמא. 

הי יקרה פרסמתי בסיפורים, אם תרצי / תוכלי תקראי. תודה

.

גליה אהובה מאוד, מאוד, 

ברשותךְ ובדחילו ורחימו: 

כתבי בדף של גוגל "א יידישע מאמע" - 

ותתפלאי מאוד-מאוד ממה שתקראי בדף ה-ויקיפדיה. 

(רמז עבה: המחבר היה משורר יהודי-אמריקני ידוע למדַי.)

אגב: 

השיר תורגם להמון-המון שפות - בלי קשר לאמא היהודייה. 

אני מכירה אותו בספרדית. 

אגב נוסף: 

השיר התפרסם בשל/בזכוּת הלחן שחובר לו - כבר תקראי ב-ויקיפדיה. 

עצה שאני נותנת תמיד לעצמי: 

לבדוק היטב "אגדות אורבניוֹת" ... 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה!, גליה יקרה מאוד. 

רבקה

---

יוֹתֵר קַל כַּנִּרְאֶה

לִהְיוֹת דּוֹן חוּאָן

מִלִּהְיוֹת מְשׁוֹרֵר 

אוֹ סוֹפֵר דָּגוּל.

גַּלְגַּל חַיִּים מְזַמֵּן

הִזְדַּמְּנוּיוֹת לָרֹב,

וְאַתָּה צָרִיךְ לִבְחֹר

אִם לִהְיוֹת דּוֹן חוּאָן

אוֹ סוֹפֵר אוֹ מְשׁוֹרֵר

וְגַם אִם לֹא תִּבְחַר

יְצִירַת חַיֶּיךָ בְּלִבְּךָ נִכְתֶּבֶת

אִם תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה..

תודה רבקה יקרה על השיר בו קיימת הבחנה ברורה בין השם שאדם יצר לעצמו לבין הוא עצמו.

שבת שלום

שמוליק

.

מה יהיה ...  מה יהיה ... 

מתברר לי, עד עכשיו, שכתבתי על נושא לא ידוע לאיש ...

בבקשה-בבקשה!, שמואל יקר, 

אין לי כל כוונה להעליב, באמת, רק רוצה לתרום משהו לךָ, במקרה זה. 

אז -

פתח דף ב-גוגל ותכתוב עליו: דון חואן , 

פתח דף אחר ב-גוגל ותכתוב: קזנובה. 

כך תדע מי כתב אֶת "דּוֹן חוּאָן" 

ותדע מי היה קָזָנוֹבָה . 

אשר למסקנה בדבריךָ: 

לא לכך כיוונתי/התכוונתי . 

שוב: אַל תיעלב ממני!

תודה רבה-רבה!, שמואל יקר מאוד. 

רבקה

--- 

אותו רעיון בלבוש אחר. זה אשר עושה את ההבדל בין יצירת מופת, ספרות במיטבה, לסתם סיפור חולף ונשכח.

.

וברור לי שלא אני בֵין כותבֵי יצירות מופת ... 

:))

תודה רבה-רבה!, גליתי יקירתי. 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על המחמאה!, גליתי יקירתי. 

מזל ... 

בבדיקה האחרונה שערכתי אצלי, במחסן, מצאתי כמויוֹת אדירות של "מזל-לא-טוב" ושום-כלום של "מזל-טוב" . 

:))

אוהבת אותךְ המון, 

רבקה

---

הוא ההופך יצירה למעשה אמנות שנשארת לעולמי עד 

.

ההבדל הגדול מאוד, מאוד, כנראה . 

:))

תודה רבה-רבה!, יום טוב יקר, אהוב. 

רבקה

---

תאוות בשרים 

ובזכרוני 

דווקא שניהם 

אולי צריכה להתעמק. 

שבת טובה אהובה

.

נכון. מאוד. 

כן, רצוי לקרוא קצת, אפילו מעט עמודים מ-דון חואן (בעקבותיו נכתבו עוד יצירות, בשם דומה, ביניהן "נישואי פיגרו ", האוֹפֶּרָה עם המוזיקה של מוצארט), 

ולקרוא קצת על קזנובה. 

תודה רבה-רבה-רבה!, אורנה יקרה, אהובה. 

שלךְ, 

רבקה

---

יפה שוררת - בכישרון רב.

ואת מעבירה כאן מסר חשוב מאד-

על הערך הרב של יצירת המופת לדורות.

 מאד אהבתי את הרעיון הזה.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך.

בריאות טובה והרבה אושר.

באהבה רבה

 אהובה.

.

תודה רבה-רבה-רבה!, אהובה יקרה, אהובה, מורתי. 

שבת שלום לךְ וליקירייךְ, 

ורק טוב לךְ, לכם!

באהבה רבה, רבה, ובהוקרה,

רבקה

---

חזק, מרגש, קולע ואופטימי - דון ז'ואן היה דמות אלמונית, הוא כתב את זכרונותיו בצרפתית ועל סמך סיפורו את מגיעה לתובנה כי צריך לכתוב יצירת מופת כדי שיזכרו את היוצר בדורות הבאים. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.

.

דני יקר מאוד, מאוד,

אַל לךְ להיעלב מדברַי הבאים: 

אנא, פתח דף ב-גוגל, וכתוֹב עליו: דון חואן . 

מייד יופיעו סקירוֹת על הַמַּחֲזֶה שכתב טירסו דה מולינה. רצוי שתקליק על הדף של ויקיפדיה. 

פתח דף נוסף, וכתוב עליו: קזנובה. 

שוב: רצוי לבחור אֶת הערך של ויקיפדיה. 

ככה תדע מי היה קזנובה. 

בדבר מסקנתךָ על מסקנת דברַי: 

נכון! נכון מאוד-מאוד! 

תודה רבה-רבה לךָ!, דני יקר מאוד. 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה!, יקי יקר.

רבקה

---

בעיקר על חיים ומוות 

שהם ההתחלה של הסוף והסוף של ההתחלה 

שבת טובה יקרה 

תודה רבה!, אלה לי יקרה מאוד.

רבקה

---

.

אביה אהובה, אין לך שמץ מושג כמה טוב לי מדברייך ... 

באמת-באמת!

אוהבת אותך מאוד, מאוד, 

רבקה

---