היא והוא

היא והוא

היא התעוררה לבוקר חדש , בוקר של קניות בעיר.

התניעה את המכונית ונסעה למרכז העיר לא רחוק מבית בנה.

החנתה את מכוניתה ברחוב סמוך ופנתה בצעידה קלה לעבר

החנות הראשונה, אחר כך השנייה והשלישית, משסיימה ארזה

את כל השקיות והתכוונה לשים ברכב ואחר כך להמשיך אולי

לאכול משהו שם.

החלה לצעוד לעבר המכונית ובמרחק מה הבחינה בבנה צועד

לפניה, הלבוש מרושל, הציציות מתנפנפות לכל עבר עם כל

שינויי תנועה, צועד ובידיו ספרי תורה.

ליבה החל לפעום בקצב של מרש רוסי, היא כל כך התרגשה

לראות אותו אחרי נתק של חודשים , קוותה אולי יפנה ראשו

ויראה אותה עם השקיות, המשיכה ללכת בעקבותיו אולי ואולי

יקרה משהו ותוכל לדבר איתו כמה מילים, אך לשווא הוא נעלם

בין הבתים והיא לא העזה לקרוא לו.  אנחה כבדה יצאה מגרונה

אך הדמעה סרבה לצאת רק הבעירה את העיניים והלב.

היא שבה לביתה בלי להשביע רעבונה.  

רחלי גבאי

7/21