קליפת שמים

שברי תחושות, רסיסי רגעים, זו מהותה של השירה. 

רְסִיסִים שֶׁל נֶפֶשׁ

לֹא בָּאוּ אֶל קִרְבִּי בְּקַלּוּת

גַּם לֹא בָּלַעְתִּי בִּשְׁקִיקָה

תִּפְרָחוֹת שֶׁקֶט

כִּבְהֵמָה הַמַּעֲלָה אַתְּ גֵּרָתָהּ,

רַק שָׁאַבְתִּי אֶת שַׁאֲגַת הָעֵץ

הַמִּתְאַוֵּה לֶאֱחֹז רַק רֶגַע קָט

בַּקִּיר הַחֲלַקְלַק

לִינֹק טִפּוֹת שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת

כְּעֵגֶל רַךְ לֵבָב

אז אני לוכד שירה
בתוך קפסולה מבטון
ליצוק רגע מעורער
אל מעשה בריאה שבור

.

יפה !  

מאוד ! 

תודה רבה-רבה, תומר יקר. 

רבקה

---

המילה הנך 

מיוחד

תומר יקר

מתוך הבריאה אתה לוכד רסיסים וכותב מהם

את שירתך

יפה כתבת

יום טוב-פעמיים כי טוב

ממני מרים