כסף דל של עצב

.

השאלה המטרידה והדימוי לה בהמשך - אהבתי מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

אני כושל כמוכר לא כסופרַַַ ַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַ..ַַַַַ

ואיזה מתוקה את!ַַַַַַ

בכאבו שירך 

שבא לי לחבקך

איננה פעולה פשוטה, לא לנוטש ולא לנטוש.

לכן יש לגשת לעניין תוך מתן חשיבה מרובה לגבי הדרך לעשות זאת. בשירך התייחסת לנושא באופן מעניין והגיוני, אם כי הייתי מציעה לך לקחת איתך פרח אחד מנעוריך

אֶת פֶּרַח נְעוּרֶיךָ

הַצּוֹמֵחַ וּפוֹרֵחַ

בְּגַן הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבְּלִבְּךָ

הִשְׁאַרְתָּ לְמַזְכֶּרֶת

יְמֵי הַנְּעוּרִים וְהַזּוֹהֵר

כְּעָלֵי הַכּוֹתֶרֶת 

בְּשִׁירַת חַיֶּיךָ 

עוֹד יָבוֹא יוֹם 

וַעֲלֵיהֶם תִּכְתֹּב

כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב..

מקסים השיר שכתבת אודי היקר , אתה יכול עכשיו לכתוב ולספר את הסיפור של פרח הנעורים הצומח בגן הזיכרונות  שבליבך.

סופ"ש נעים חבר יקר

שמוליק

לו ניתן היה להאחז עוד רגע קט בנעורים, לקחת פיסות קטנות לעצמך. כמה נוגה השיר וכתוב להפליא. 

כמה חבל שהחיים כך חולפים והנעורים כבר לא אתנו 

אח יקר

אוי הייתי צריכה להזכיר לך לקחת מנעוריך פרח אחד למזכרת

אני מצטערת ומתנצלת כאחות.... לא נהגתי נכון-שיר עצוב וקסום

אחי האהוב כתבת

שבת מבורכת לכל המשפחה

אחותך תמיד

מרים

ויש מי שמתחבר לאותם געגועים 

ויש שלא … 

למשל הגעגועים למי שחסר בעולם הזה - ההורים שלנו 

עובדה, כשכתבתי עליהם…  התייחסת והגבת 

תודה