מכתבים

אז בדרך כלל זה אמור לאזן אחד את השני,אבל חוסר הגבול יכול לגרור את הגבול למקומות  לא רצוײַים בהחלט.

אודי, שאלת הגבולות היא בהחלט לא פשוטה

לעיתים נתינה רבה מדי משיגה תוצאות הפוכות, הצד השני אינו מפרש זאת נכון. ונראה איך את הגבת בהמשך.

גלי על קריאה ותגובה

גם את הנתינה צריך לאזן 

לנווט אותה לעצמה 

איזון  

שבת טובה

אורנה על קריאה ותגובה

הם נותרו בגדר נוסטלגיה אך גם סימני דרך להמשך, בחירות משלך 

צבי על קריאה ותגובה

את מסתכלת במבט לאחור, בנסיון לשפוך אור אם היו סימנים מוקדמים להשתלשלות הדברים שהביאו לפרידה שלו, אך את נותרת ללא מענה, נותרו בך השאלות, כי לא נראו סימנים מוקדמים למה שיתחולל בהמשך. תודה רבה לך סונית היקרה.

דני על פרשנות שלא חשבתי עליה

.

מחקתי אֶת תגובתי הראשונה - היא כבר אצלך, סנונית. 

השאלה העומדת על הפרק היא - מה את עושה הלאה, 

בלי קשר אל אותו אדם . 

מה  א ת  עושה הלאה . 

תודה רבה-רבה, סנונית יקרה.

מאחלת לך אך טוב . 

רבקה

---

רבקה על תגובתך המפורטת ועל פרשנותך לגבי מצבי. האמת, גם אני לא יודעת עדין מה אעשה. מקווה לטוב

אילה על תגובתך. מי יודע... אולי יתחילו להתכתב

בדרך כלל זה לא מסתדר.

כשאת נותנת את כל כולך, אין לך הגנות

את לגמרי חסופה

כותבת את עצמך לדעת.

והוא שמר על עצמו, שם קיר לפניו

ודלת נעולה, שרק לפעמים פתח סדק צר.

את הצצת בסדק הצר, וחכית שתפתח הדלת

אבל היא נתרקה.

ואת נותרת עם ערמת מכתבים שמדברים על אהבה

שלא הייתה.

ועכשיו כל שעליך לעשות זה,לקשור את המכתבים בסרט ורוד

להניח במגירה ולנעול אותה.

להביט קדימה, לנסות לשכוח אותו

להניח איספלנית דביקה על הפצע שהותיר

ולתת לפצע להגליד

ולהמשיך הלאה.

נורית על תגובתך המפורטת ועל הפרשנות המעניינת שנתת לשירי.

תודה גל על העצות שאני בטוחה שהגיעו מהלב

מסע שלא נגמר

רק החל

ויצירת גבולות

חובה 

יצחק על תגובתך לשירי