אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם

פסה האמונה מליבך,

אין אלוהים לדעתך

ותהיות עולות אז בליבך

האם האדם הוא להד"מ

ואתה כבר לא מבין

מה קורה איתך..

מקסים השיר  גדי היקר המעורר ממחשבות רבות על עצם קיומנו , אמונתנו ומעשינו בעולם הזה.

יום טוב

שמוליק

מי לי 

אני, חמלתי ומצפן ליבי 

מה להאמין, מקווה שתגיע לנכונה עבורך, חוץ מזה אני מקוששת תגובות לסיפורי - קומבאסה, אשמח לעיונך ותגובתך

.

רגע ההתוודעות לאמת הוא רגע קשה ביותר. 

ואתה דייקת בתיאור שלו. 

בינינו, 

ברור לי שהאמת הייתה ידועה לך גם לפני כתיבת השיר הזה. 

הספק, לפחות, היה ברור לך קודם.

אבל עובדה זאת לא ממעיטה בערך ההתוודעות העכשווית. 

תודה רבה-רבה-רבה, גדי יקר מאוד. 

רבקה

---

.

אבל - אבל אתה מניח את קיומו של האל מראש, הרי כתבת 

שאנחנו ברואיו . 

מילא דקארט, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-17 . 

בעניין שיטות מחקר,

מה תעשה עם/לגבי הבאים אחריו - עד אלה של המאה

ה-20, למשל - 

למשל, ויטגנשטיין, על שתי תקופותיו .   

למשל, קרל פופר . 

ויש גם אחריהם, ברור .

טוב, סטיתי מן המסלול שלך - אתה מנסה משהו אחר, 

נדמה לי .  אם אני לא טועה, אתה מתייחס בעיקר למתודה

של דקארט בלבד. 

וואו. 

עשית לי מהפכה בראש ... 

ידידי, נדמה לי שאני כבר לא יכולה להפליג כל כך רחוק . 

תודה רבה-רבה שוב, גדי יקר. 

רבקה

---

אלו המאמינים באלוהים שברא את האדם

וכשהוא כועס הוא מעניש,

קל להם יותר.

הם  יכולים לבקש ממנו

הם יכולים לכעוס עליו

הם יכולים להחליט במקומו

איך הוא רוצה שננהג

ולדרוש מאתנו להתנהג כך...

אבל הרי אין אלוהים בשמים,

איך הם לא יודעים.