מעיין

תקראי את הסיפור שלי :)*** קומבאסה

אֶל הַמַּעֲיָן

רָצָה לָבוֹא

אָז גְּדִי קָטָן

אַךְ הַמַּעְיָן

שֶׁאוֹתוֹ כָּל כָּךְ אָהַב

לְפֶתַע מִמְּקוֹמוֹ

הוּא נֶעֱלַם

כְּשֶׁלֹּא מָצָא הַגְּדִי

אֶת הַמַּעֲיָן שֶׁנֶּעֱלַם

הֵחֵל מִיָּד לִבְכּוֹת 

בְּלִי הַפְסָקָה

שָׁמַע הַמַּעֲיָן שֶׁנֶּעֱלַם

אֶת קוֹלוֹת הַבֶּכִי

אָסַף אֶת הַדְּמָעוֹת בִּדְלִי

וְהוֹפּ' יָצַר שׁוּב מַעֲיָן

אֵלָיו יָבוֹא עַכְשָׁו

שׁוּב  גָּדִי קָטָן.

מקסים אילה יקרה שיר אגדה על המעיין שנעלם ורק הדמעות אותו החזירו יחד עם עוד מעיינות חדשים. לפעמים הבכי כנראה עוזר..

ואני כרגיל שיר תגובה מקדיש לך.

יום טוב וחיבוק ממני

שמוליק

ואתה משורר דגול

ולא יבש  

מימיו תמהיל דמעות ומי תהום 

הלוואי רק מים זכים 

ערב נעים יקרה

.

יופי של סיפור, כמו אגדה . 

אהבתי מאוד, מאוד . 

תודה רבה-רבה, אילה יקרה. 

רבקה

---

מלא נופים, ירוק בעיניים ומעיין מלא וגדוש. אדמה רטובה ששותה ממנו, אילו תיאורים מופלאים. אהבתי. 

דמעות המעין התערבבו עם מי התהומות ויצרו עוד מעינות

מעין בוכה-זה עוד לא ראיתי-קצת עצוב....

יום נעים חברה יקרה

ממני מרים

מעיין החיים

לא להרים ידיים

יחסור ויפרוץ

הידד לאופטימיות