יצירות אחרונות
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
רֵיקָה מִמִּלִּים (13 תגובות)
אביה /שירים -27/03/2024 09:15
שירים
כריתת האבוקדואחז הנער בכפו, גרזן לכריתת עץ. לא רצה לעשות זאת וקיווה לא להגיע לכך. ברם הלחץ החזק שנחת עליו מלמעלה, לא הותיר לו מקום לסירוב וביטול המשימה. והנה יצא לדרך, לבד, בפעם הראשונה. ובדרכו פגש עורב ששאל אותו: "לאן הולך אתה עלם חן"? "לכרות את העץ, עורב סקרן, קבלתי משימה". המשיך העלם ללכת לכיוון העץ ובידו הגרזן. ואז פצחה אנפת לילה בצליל נעים ולא מוכר. העלם המחוייב למשימה המשיך בדרכו, ופגש חבורת ציפורים ששרה שירים של ממש. בזה הרגע חש שהגיע הזמן להתחיל בכריתה. דמעות ניקוו בעיניו, ידיו החלו לרעוד יחד עם כל גופו המתוח. לא חווה חווייה כזו מעודו. הוא נשם עמוקות, שפשף ידיו בקושי רב, והחל במלאכת הכריתה. היה זה עץ אבוקדו עתיק שהיה גבוה, והפריע לחוטי חשמל שעברו במקום. מכה ועוד אחת ודמעות של עצב בעיניו. כל חלק עץ שנפל, בזמן נפילתו לקרקע, הרגיש לו כאילו היה חלק מגופו. בא הנשר להרגיע אותו, הגיעה אנפת הלילה לחבק אותו, הגיעו הציפורים ששרים שירים של ממש. וכולם פצחו במנגינת האבוקדו הכרות, שיר עצוב שהתערבב עם דמעות הנער. והסוף? משאירה אותו לדמיונכם הפרוע חברות וחברים... אשמח את תשלימו את הסוף מפרי דמיונכם. תודה תגובות
שמואל כהן
/
כשסיים את העץ לכרות
/
05/08/2021 04:53
Snunit
/
שמוליק
/
05/08/2021 15:51
רחל בנגורה
/
עצוב אמיתי
/
05/08/2021 08:54
Snunit
/
רחל
/
05/08/2021 15:51
התחברותתגובתך נשמרה |