הרי לכם דבר שיר

באת לפקוד את מיטת חמלתה, כל גבר אחר יבחר לא להיות שם. זה אתה על האנושיות המופלאה שבך!! 

את כאבה הגדול ראיתי כאן, ואת חמלתך שלך הכה מיוחדת ושונה.

לאכפתיות מתמדת-אדם 

אָדָם בִּרְגָעִים קָשִׁים נִמְדָּד

אִם יוֹדֵעַ הוּא לַחֲמֹל ,

לְעוֹדֵד וְלִתְמֹךְ

לֹא יִשְׁכְּחוּ זֹאת לְעוֹלָם,

וְאַתָּה יָדַעְתָּ לַעֲשׂוֹת זֹאת

כְּשֶׁלְּיַד  מִטַּת חוֹלְיָה עָמַדְתָּ

וּבָהּ תָּמַכְתָּ .

הִיא בְּוַדַּאי תִּזְכֹּר זֹאת..

שיר עם המון חמלה וכאב בלב כתבת אודי היקר. נקווה שעזרתך ותמיכתך עזרה, והיא החלימה בסופו של דבר.

שבת שלום חבר יקר

שמוליק

הן הכאב העצום שבה שרק אתה יודע להבחין בו. ולכן, תזכור אותך לעד זה בבטחה 

יש בשיר הזה 

אתה כותב מיוחד 

שבת טוב  יקר

שיר נפלא עם חמלה ואהבה

.

הספקתי לקרוא את שירך אתמול בלילה - כבר לא היה לי 

כוח להגיב. 

הזכיר/הזכרת לי את זורבה היווני, בעיקר את הסרט, בעיקר 

את מדאם הורטאנס הזקנה. 

הבוקר מצאתי טקסט ישן שכתבתי בנושא. 

ולגבי שיר זה שבכאן,

הטקסט/השיר שלך זוהר באורות הדקדנטיים שהוא מפיץ, 

לקריאתי. עמוס בכול - מכל הזמנים ועד הזמן הזה. 

והרי זה לב העניין והנושא ...

אם היא תזכור את מי שעושה-לה/עמה-חסד -   

 קצת יומרני, נראה לי.

אלא אם באמת-באמת הוא האחרון.

תודה רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

--- 

כי רק אתה באת לפקוד את מיטת חמלתה

בשעה שכל האחרים נטשו אותה.

היום היא שוכבת עם בדידותה ועם עלבונה

ואתה באת לתת לה רגע של אנושיות

רגע של זיכרון.