על הגפרור*

אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת,
אַשְׁרֵי הַלֶּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.
אַשְׁרֵי הַלְבָבוֹת שֶׁיָדְעוּ לַחְדֹל בְּכָבוֹד.
אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת. (חנה סנש)

אַשְׁרֵי הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁזּוֹכֵר 

וּמְנַסֶּה לְהָבִין מָה הִתְחוֹלֵל

אָז בְּלִבָּהּ

חַנָּה לוֹחֶמֶת אַמִּיצָה

מְהַוָּה לָנוּ מוֹפֵת וְדֻגְמָה

אַשְׁרֵי הַמְּשׁוֹרֵר

שֶׁהִצִּית שׁוּב לֶהָבָה

שֶׁל תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה

בְּצִדְקַת דַּרְכָּהּ

כִּי לֹא קַלָּה דְּרָכֵינוּ..

אשריך אודי היקר על שיר המעלה על נס את ימיה האחרונים של חנה סנש זיכרונה לברכה שם בבודפשט הארורה.

יום נהדר חבר יקר

שמוליק

אשרי הגפרור...

הנגרו שם דמעות בחדר הקר?

אין מילים לכתוב על הימים הארורים הללו, רק לכאוב אותם...

זה בטוח 

אם על נעורים 

או עשייה שלא נעשתה 

אמיצה

אומץ של לב 

יום טוב יקר 

יש גם ימים שכאלו

שגם גפרור לא מספיק לחמם את הלב 

שיר יפה ומרגש, על חנה סנש, עדיף במקום לעוף לשדה האוייב היתה ממשיכה ללכת יחפה על חוף הים בקיסרייה :)**** אלי אלי שלא יגמר לעולם, החול והים ... 

כול כך יפה בעיני שמזינים אחד את השני...

.

תודה לשמואל על שהצית את זכרונך, 

ותודה רבה-רבה לך על השיר, אודי יקר. 

שיר טוב. 

רבקה

---

אנא, בדוק את הניקוד בפעלים נמס ו-חמס. 

אני מתקשה לנקד, לכן לא מנקדת כרגע. 

תודה שוב.

רבקה

---

אינם יודעים רחמים. גפרור אחד מחזיר אותך לימים אפלים ונוראיים שלא נשכח כולנו לעולם 

תודה על שירך,

שעורר בי זכרונות

בית ספר יסודי

יום השואה והגבורה

וחנה סנש הגיבורה

שלא פחדה מדבר

מקסים ומעורר זכרונות