מה טובו אוהליך

הלילות האפלים

מוט הלב המתגעגע

השברים

נוגע

תבורך

יפה ומרגש

כמה מקסים כתבת 

עולל שאתה. אני מקווה ומאחלת לך את כל האהבה שבעולם. שתזכה לנחת ועונג כל חייך 

מְכֻרְבָּל בִּזְרוֹעוֹת הַגּוֹרָל

יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה

יוֹתֵר גָּרוּעַ לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת

אֲבָל אַתָּה יַקִּיר רוֹצֶה לִחְיוֹת

יֵשׁ בְּךָ הַכֹּחַ , יֵשׁ בָּךְ הָאֹמֶץ

לְהִלָּחֵם בַּגּוֹרָל 

כְּמוֹ יַעֲקֹב עִם הַמַּלְאָךְ עַל הַסֻּלָּם..

שיר עוצמתי יקי היקר , יש תחושה של הרמת ידים ולסמוך על הגורל אבל יש בך כוח, אתה  לא תוותר כי אתה רוצה לחיות.

חיבוק ממני

סופ"ש נעים

שמוליק

שמך יעקב, היציאה מן המקרא יעקב המקראי, מחזירה אותך אל השורשים, אל ההורים. ואז אתה מהלך על חבל הכאב הצורב כל כך. 

שירך כתוב נפלא ומבטא כאב  ועצב  הנוגע ללב.

.

חסר רק לצייר את מה שעולה משירך, יקי. 

ממש-ממש, על כנווס.

ציור מתקופת הרנסאנס באיטליה או בהולנד. 

השיר עצמו הוא כואב וכאוב בגוף.  

תודה רבה-רבה-רבה, יקי, יעקב בן אורה בת אסתר, משורר יקר. 

רבקה

---

בדי קירות הגעגועים שחוקים ומתפוררים - כמה עוצמה וכאב

וכמו המוט - הלב אוחז את הכאב

מנודה מחסדי האהבה - \

כתבת מקסים

אינם נוחתים בלבך, אפילו ששמך יעקב לא קיבלת ברכה. ממש הכאיב לי השיר שלך יקי יקר ומיוחד כל כך 

בלילות האפלים מתעצב הכאב שבפנים, הכל מט בתוכך בכאב שאין שני לו.

ללילות של רוגע-אדם 

יקי 

גם אם נמלא כאב 

גם אם התרפט 

אתה שם. 

אהבתי את שירך הנפלא. 

שבת טוב  יקר

חזק ומטלטל - תחושות קשות מציפות אותך, יסורים, ואתה ניצב חסר אונים, אין מי שיושיע אותך. תודה רבה לך יקי היקר.

זה הקשר אל המקורות שלך, שמעורר את הגעגועים.

בלילות אפלים הם עולים ופורצים אל פני השטח

הם המוט המיצב את האהל ואת לבך.

שבת שלום ושקט ושלווה בין אהליך, יעקב.