תחנה*

צבאות החורף לא נועדו לה. באביב היא תשוב בחזרה

תיאור מדוייק מרגש ונוגע של שלהי קיץ דקה לפני גשם. חצבים מבשרים , צבאות חורף...

מי יודע ?

אולי גם היא תחזור. 

מאחלת לך המון אהבה שתתגשם ותרפא את יובש הקיץ החולף 

צבאות החורף המתקרב אינו מבשר טוב עבורה, והנה דוק תוגה עוטף את חייו בגעגוע אליה. 

אוֹתָהּ מִזְוָדָה 

מֵהַשִּׁיר שֶׁל אֶתְמוֹל

עַכְשָׁו זֶה מוּבָן וּבָרוּר

הַחֹרֶף יָשׁוּב 

הַחֲצָבִים יִפְרְחוּ

אַךְ הִיא לֹא תַּחֲזֹר..

שיר נוגה יצחק היקר , החורף מתקרב , הזאבים גם הם, אך אותה האחת לה אתה מתגעגע כבר לא תשוב.

יום טוב

שמוליק

.

שובו של החורף. 

שובם של הזאבים. 

היא - היא לא תשוב עוד. 

איזה שיר. 

איזו תוגה בו. 

מדבר אליי מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר. 

רבקה

---

יהירות מאופקת של חצבים ראשונים

רוח ערב קרירה עת שקיעה

ניכר כי צבאות החורף המתקרב

ערוכים לניצחון , בזו המלחמה

יצחק היקר, איזה תאור מעניין של הסתו הקרב, העננים והחצבים... כמעט הצלחתי להריחם

אך בכל ההרמוניה הזו, המזוודה נעלמה יחד איתה. ואולי היא תשוב? תהיה אופטימי.

תודה על השיר

את לא...המשפט הזה כה הכאיב! 

והיא לא  

ממש עצוב  

תוגה בלב 

הם מבשרים את שובו של החורף

ואת שובם של הזאבים...

רק היא איננה

מזוודה בודדה בתחנה

מספרת שפעם היא הייתה כאן.

מחזוריות הטבע.

החצבים המסמלים את החורף,

רוחות סתיו מנשבות,

ענני קיץ מתחלפים,

הכול ישוב בעתו

רק האחת, 

תתמהמה לא תשוב  ...

חזק, משכנע, כואב

עונג לקריאה .

המשך יום מבורך יצחק יקר

ורק בשורות טובות עליך, אמן.

ממני עליזה.