כמו לתפוח

והרה גורל וכואב-

הנמשל

בתפוח. הן הסימבוליות שבו-כפרי הפיתוי המקראי. הן החיים החולפים דרכו: כשיש שיניים נועצים בו שיניים וכשכבר אין אוכלים רסק תפוחים ממש כמו תינוק. וזה מעציב...

עיקצצת כהוגן גם את..

התפוח הסקסי גמר כגרבר בפה חסר שיניים .

זה החיים.

לא פייר בכלל.

שושנה עם חוחים ועקצוצים ❤???? 

שנה טובה וקלה לעיכול

נוגה ומתסכל - לאורך כל החיים אנחנו ממרקים את התפוח מכל סוג שהוא מקליפתו וזה מאוס לנו. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ונעים.

כי מעץ באת ואל האדמה  תשוב ... או שמא לא ייוותר ממך דבר

ואותו תינוק שנולד עסיסי 

עד שהופך הוא לזקן 

עור ועצמות מעוס 

חג שמח אהובה 

מתינוק מתוק אל הזקנה הלא נעימה, את הכל העברת באמצעות התפוח וזה עגום למדי 

 / 

התפוח כמשל

וחיינו כנמשל

מיום בואנו לעולם הזה

ועד ליום בו נסתלק

אז את התפוח

לאכול צריך

לאט לאט 

ולחוש את טעמו המיוחד

את טעם החיים..

מקסים רבקה יקרה השיר שכתבת , המשל והנמשל .

סופ"ש נעים

שמוליק

אז ממרקים או שיניים/סכין נועצים
פרי אמנם מפתה - אבל......
יפה מאד תודה ושנה נהדרת ומתוקה

/

תורת האבולוציה 

סוג של 

וכנראה כאן היא הפוכה 

חתימה טובה אהובה ומיוחדת

 / 

רבתקי היקרה,

צמרר אותי השיר 

קשה לי הגיב, 

ציירתי בדמיוני את התפוח הזה

את קליפתו המבריקה

את השיניים הננעצות בו

על עונג המתפשט על הפנים

ולא חשבתי על העיסה המעוכה שבתוך הפה...

אני עדיין שבה וקוראת את השורה האחרונה

אני רציתי למחוק את סופה, אבל אני יודעת

זה בלתי אפשרי...

רבקתי היקרה

מחבקת אותך חיבוק עדין

שלא יכאיב לכתף

אבל יעביר אליך את חום לבי

נורית

 / 

 /