יום-יום-יום-כיפור

נוגה, זועק - טראומת מלחמת יום הכיפורים חרוטה בליבך, את חשה אותה יום יום מאז ואת נסערת. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ונעים.

 קשה. אכן. מבינה לליבך ❤❤❤❤

אני יודעת בדיוק על מה את כותבת

אני מבינה את הצורך הזה לצעוק.

כמה טוב שיש לך מקום כזה בין הרי ירושלים

שם הצעקה פוגעת בהרים והם עונים לך בהד

וההד פוגע שוב בהרים והוא מתגלגל ומתגלגל...

לי אין הרים אבל יש לי ים

והצעקה שלי שם פוגעת בקצף הגלים 

ועולה למעלה ושחף תופס אותה במקורו.

תודה רבקתי על השיר

על אותה טלטלה של צעקה - צריכה - בכיה וקללה

והתהודה שעולה עוד ועוד.

אני כל כך הזדהיתי עם האמירה

על יום כיפור שאיננו עוד של לוח השנה.

מחבקת אותך רבקתי האהובה

אוהבת אותך המון

תודה שנתת מילים גם לתחושותי

נורית שלך.

הייתה זו. מלחמה ארורה. ואני מבינה ללבך, אין זה אותו יום הכיפורים מאז אותו יום. ומי זוכר איך היה לפני כן. אין לפני-ואחרי, יש רק אחרי ובאמת שבא לצעוק, שדי למלחמות! 

נחרט בלב 

וזה הסמל של החג. 

חתימה טובה אהובה

הזעקה עדיין מהדהדת

בין הרי ירושלים

ובליבות האנשים,

ואין יום כיפורים

כמו יום הכיפורים ההוא

המהווה לנו תמרור

בכל ימות השנה..

שיר עוצמתי רבקה יקרה , אפשר להבין לליבך. הכאב של כולנו לא חולף גם אם עוד מעט יובל.

שבת שלום

שמוליק

לצערי אני מזדהה כל כך. אחרי יום הכיפורים ההוא דבר לא יחזור להיות כשהיה.

לבשורות טובות-אדם