נדיה והתוף המקודש פרק 1

נדיה התפתלה בשקט בין ענפי העץ,

 מנסה לתפוס תנוחה שתאפשר לידיה להיות חופשיות כדי להתאמן על מה שהכיתה מתחתיה בניצוח המאסטר קוליבלי היושבת בצל העץ, מתאמנת,

בדיוק היום הוא מלמד מקצב חדש ומאתגר שהיא הייתה חייבת להפנים ומהר,

מזה כשנה היא יושבת על העץ ולומדת לתופף בלי תוף. גם לזה הייתה צריכה לקבל רשות מיוחדת. שהושגה בדם יזע והמון דמעות.

כאשר רק הגיעה עם משפחתה לכפר קיוותה ללמוד את התיפוף , שלחו אותה לרקוד.

כי " בנות לא מתופפות. בנות רוקדות"

למרות שאהבה את הריקוד המתלווה לתיפוף היא חשה שדרכה קוראת לה דרך התופים.

שם היא יכולה לעגן ולהתאזן הרבה יותר ברור וחזק מאשר בריקוד

שכל כולו מלא וגדוש איברים להרטיט ולהניע בו זמנית במהירויות שונות ומעל הכול עדיין לשקשק את אחוריים ולזרוק את הראש בצורות נדיבות ולא חסות על הצוואר .

היא רק ילדה וזה היה גדול עליה וחיפשה להתחבא בין התופים שלא ימצאו אותה ויטילו עליה להיכנס למעגלי הסולו.

שם המבוכה שלה הייתה בשיאה ,

אחיה מאמאדו היה מתופף מעולה , תלמיד תיפוף מבטיח. לא היתה לו שום בעיה להתקבל לכיתת קוליבלי ולהצליח ,

תמך ברצון אחותו ונתן לה תמיד את התוף שלו להתאמן על המקצבים.

הם יצאו יחד לנחל לדוג דגים ושם היה מאמדו מתרחק עם הזרם בעוד נדיה שומרת על תופו וארגז הכילים שלו.

שם היו מיטב האימונים שלה.

לעיתים היה מתקן ולעיתים מפנים,

שומע אותה בעת שהוא יורד עם הזרם ומחפש דגים מעופפים.

המחשבות לקחו אותה רחוק מהאיזון על העץ והיא נפלה בקול חבטה על החול בדיוק במרכז מעגל הכיתה.

מאסטר קוליבלי צחק ואמר- או יש לנו אורחת חדשה , מעניין מי זו הזרה הזו?

• אחותי , אמר מאמדו מייד והזכיר למאסטר- יש לה רשות להיות על העץ בזמן השיעור שלנו.
•  
• כן, אמר המאסטר , היה מדובר שזה בתנאי שלא נחוש בה. בואו נבדוק איתה אם היא הבינה את המקצב החדש

נדיה שחיכתה לזה לקחה את התוף מאחיה , לא העזה לשבת על שום כיסא כי לא קיבלה רשות.

חגרה את התוף ,

נעמדה בביטחון וניגנה את המקצב החדש כולל האות כולל מעברים מדוייקים בין צורות הליווי.

סיימה בסולו קופצני ולוהט על לנקודה הסופית שלאחר האות.

הדונדומיסטים הצטרפו אליה מהתחלה . ככה זה אצלם. הקצב קורא להם לסמן אבנים עיקריות.

הם צעדו איתה בכבוד לאורך כל הקטע.

• הממ... המ... סה בון , סה טרה בון , אמר קוליבלי בצרפתית.

-עכשיו תקחי את הכשרון שלך למטבח של אמא שלך ותמשיכי לעזור שם ...

את יודעת שבנות לא מתופפות.

כך אמר מאסטר קוליבלי ופנה מחדש לכיתה. נדיה השתרכה לכיוון הסמטה כאשר ליבה והקשבתה נתונים לרעם התופים המתגלגל ומתרחק ... 

- זהו אמרה לעצמה, היום לא אוכל יותר לשוב את העץ, לאחר שחשו בנוכחותי... 

המשך יבוא 

C רחל פיש בנגורה