נדיה והתוף המקודש פרק 5

המשאית חלפה על פני כבישים קלוקלים במהירות משאירה ענן אבק אחריה,

הילדים מביטים מהחלון נרגשים,

לאחר שהגיעו לקונקרי עיר הבירה ירדו ופנו לתחנה מרכזית לעלות על אוטובוס לגמביה,

גמביה היתה כמו לונדון במערב אפריקה.

תיירים רבים, שבטים רבים. ערב רב של שפות לאומים וצבעים, בהיותה הרבה יותר קוסמופוליטית מגינאה ,

הם העדיפו לאחר התייעצות קצרה לנסוע לסרה קונדה שם קיוו למצוא אנשים דוברי שפתם,

כאשר הגיעו סחוטים ועייפים כבר היה חצי הלילה,

הם ירדו מהאוטובוס מעמיסים את התופים והמטלטלין על גופם והחלו לצעוד במורד רחוב לא ידוע..

• מה לא הייתי נותן כרגע לטעום את מרק הדגים של אמא שלי.. אמר מוסא
• גם אני הייתי נותן המון בשביל מקלחת טובה... המשיך סני את רעיונות אחיו,
• שמעו, אני ממשיכה ויהי מה, אני לא מתגעגעת לכלום,

איש זקן ומכובד עם מקל לבוש גלימת גרנד בובו רקומה עמד בדרכם כלא מאמין ואמר-

-אני שומע סוסו? מאיפה אתם ילדים? מי ההורים שלכם?

-הגענו מקונקרי , שיקר מוסא ,

היה עדיף לא למסור יותר מידי פרטים..

-איפה תשנו ילדים. אתם נראים לי רעבים וצמאים...בואו אלי הביתה..

אני סונגאלו נעים מאד לפגוש אתכם.

מוסא סני ונדיה הסכימו להתלוות אליו , הרחוב התעקל והם עמדו מול שער ירוק ענק עליו דפק סונגאלו בכל כוחו.

-לא להתפרע סבא, שמור על כוחך

נשמע קול מבפנים, הדלת נפתחה ומולם עמדה אישה יפיפיה , בוגרת, עם הדרת כבוד מלכותית.

-הבאתי לך אורחים מגינאה, אמר סונגלו .

-תני להם מקלחות אוכל ומיטות לישון,

אין לתאר את שמחת השלישיה כאשר ראו שמעו והבינו שהגיעו לחוף מבטחים.

הם התקלחו ונרדמו תכף ומייד.

למחרת כבר ישבו על הספסל במרכז החצר , קיבלו ארוחת בוקר צנועה והחלו לדבר עם הסביבה ולהכיר את החצר החדשה. הוציאו את התופים מתוך התיקים כדי ליבשם ולרעננם מתלאות הדרך,

האישה היפה שהיתה בעלת הבית נקראה מאהווה, והיתה בת למשפחת גריו מפורסמת , נכדתו של סונגלו הידוע שהיה מורה ומנטורה הרוחני. 

כנגנית קורה ידועה, אנשים הגיעו מכל הסביבה לשמוע את קולה העדין ופריטת הקורה המקודשת שלה.

היתה כולה סקרנית לדעת מי הילדים האלה ומה הם מבקשים לעשות..

אימן הבוקר קבע ריכוז מכל אנשי החצר החדשה. כל הדיבורים והבירורים נאלצו לחכות לזמן נכון יותר.

סונגלו ומאהווה החזיקו כל אחד קורה יפיפיה משלו. שהתורן שלה נישא גבוה וממנו נמתחו מיתרים עד הקאלבאש שהיווה את הבסיס של הכלי.

אצבעותיהם חלפו ברגישות על המיתרים והצליל השמיימי שיצא מהצירוף הזה הפך את הבוקר לקדוש במיוחד,

סני שלח יד אל הסנגבן שלו שהיה מונח בשמש וחש מיידית איפה הבאס ואיפה עליו להכות כדי להצטרף לזוג הגריו'ס המרהיבים.

משלא שמע סירוב התקדם עם מערכת הבאס והתיישב לידם. וזה היה כמעיין רשות גם למוסא שלקח את הדג'מבה שלו והתיישב בצנעה ליד אחיו וניגן חרישית מנסה לחוש את הצלילים הנכונים כדי להחמיא לקורה המלכותית ולפנק אותה.

נדיה הביטה ימינה ושמאלה. הפעם היא לא תשב על עץ. יש לה תוף והיא יכולה להצטרף.

לא נשמע שום איסור לכך.. היא לקחה את התוף שלה והתיישבה לצד החבורה הקסומה כאשר היא מרפרפת סולו עדין שבעדינים כמעט בלתי נשמע בעת שהשיר המסורתי – "אללה לקה" מתנגן בחצר.

מתגלגל וממוסס כל אבן והופך אותה לקמח כנוע ומוכן לשינוי.

הצלילים התאחדו כאילו החבורה מנגנת יחד מזה שנים. אף אחד לא דיבר מילה אך כאשר מאהווה חשה את ההרמוניה הבלתי מתפשרת של הצירוף של הקורה שלהם עם התופים של הילדים הנודדים היא שוטטה בעינה מצאה וצללה לתוך עיני נדיה ,

הילדה הזו המוזרה לבושה כמו בן. עם כובע מצחייה שמסתיר את עינה ומכנסי דגמ'ח שהופכים אותה ללוחמת דרכים מקצועית.

מעבר לקשיחות החיצונית חיבקה את דמותה של נדיה שכבה נוספת בלתי נראית של אורה בצבעים ענוגים ובתוכם שטו כוחות וישויות שזמן רב לא ראתה על אף אחד.

בחדר לאחר מכן אמר סונגלו.

-את חושבת שזו היא ?

-היא?

-שהובטח לנו שתגיע להניע ...

-איני יודעת סבא... אבל הם מנגנים כל כך יפה, האורחים שלנו. אני מאושרת שהבאת אותם.

-בוא נניח ליתר השאלות כרגע ונשמח את הילדים שסבלו כל כך עד שהגיעו לכאן.

-אולי מחר בלילה נביא אותם לקריאת האש?

-אולי....

אמרה מאהווה היפה ולא יספה.

 השיר האלוהי של הגריו - אללה לקה ( אלוהים עושה) בביצוע מקורי של מאהווה וסונגלו- רדיו אפריקה 

C רחל פיש בנגורה