בין הקטבים

וכל יום היה לנו טוב. אבל זה משעמם את הממשלות והן צריכות להצדיק את קיומן בזריעת פחד אימה ותופת בין האזרחים , זה פשוט התנגשות ,

של תחושות ורגשות 

נחלנו באומה שלנו 

יום מבורך בטוב יקר

בעתות של משבר צריך להיות רגוע אך כאשר יש מצב של מלחמה זה בלתי נמנע ואנחנו קורעים את לבנו בשל החללים שחרפו את נפשם. תודה רבה לך יום טוב היקר, יום קסום.

בֵּין עֶצֶב וְיָגוֹן  לְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן

מִתְנַהֲלִים כָּאן הַחַיִּים

וַאֲנָשִׁים כְּבָר מִתְרַגְּלִים

וּלְצַעֲרֵנוּ אֶת הַמַּצָּב לֹא מְשַׁנִּים

וּבִטְעָנוֹת לַמֶּמְשָׁלָה הֵם בָּאִים..

מקסים החמשיר שכתבת יום טוב היקר , אחד הטובים שכתבת על החיים כאן בין בקטבים.

יום טוב ושקט עם שלווה ובלי מלחמה.

שמוליק

אבל החיים ממשיכים מסתבר 

הם חזקים יותר

זוהי מציאות חיינו והווייתנו

לחיות בין שמחה לעצב ...

בין מלחמה לשלום....

בין אהבה לשנאה.

ועדיין להמשיך הלאה..

 תודה רבה רבה דוד יום טוב יקר

המשך יום נפלא ...

.

כן, אנחנו במצב כמו באותו שיר-פזמן:  

בתי, את בוכה או צוחקת ..? 

תודה רבה-גדולה, יום טוב יקר לי מאוד. 

רבקה

---

נוראי הוא השכול וגם כשאינו אישי כולנו משתתפים בצער, חשים את הריק הזה בפנים.

מציאות ארץ ישראלית לא פשוטה, והשכול צובט בלב כולנו.

לימים טובים יום טוב-אדם