בלבול

כנראה יזרום דם צעיר לנצח, זו התחושה שלנו גם אם הגוף אומר אחרת לגמרי. 

אוֹתוֹ נוֹזֵל יָקָר אָדֹם

הַאִם כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר

הוּא יַמְשִׁיךְ לִזְרֹם?

הַאִם נִפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְנַבִּיט אָז מִסְּבִיבֵנוּ

הַאִם אֲנַחְנוּ  נִהְיֶה 

אוֹ שֶׁכְּבָר הָיִינוּ..

שיר קצר מעורר מחשבות על הדרך בה אנו חיים 

ועל עצם קיומנו.

תודה רבקה יקרה.

סופ"ש נעים

שמוליק  

 תודה! 

הגיע הזמן להגיע למודעות הזו, החיים קצרים והסוף ידוע מראש 

רק עם זכרון ומודעות 

ונשמח לגוף פעיל. 

יום מבורך אהובה

לו רק היינו בטוחים בכל, כל יום היה דף חלק 

בתחושה אנו צעירים לנצח אך במציאות

הגוף בוגד בנו והגיל הכרונולוגי אומר את שלו

אין מה לעשות-זאת המציאות רבקה אהובה

המשך יום נעים

בהמון אהבה

מרים

רבקתי היקרה,

אני לפעמים עם הנכדים הצעירים

מבקשת מהם שיקראו אות גילי מימין לשמאל

ואז אני בת - 18 שנים וזה נחמד,

דם אדום וצעיר זורם בערקי.

אבל

על מי אני עובדת...

אינני שואלת מי אני מה אני,

אני יודעת בדיוק...

אני גם לא שרה כמו קוני למל

אומרים שאני אינני אני, אז מי אני בכלל.

כן, קשה לקבל את העובדה.

.

נוריתי יקירתי, 

גם אני יודעת. 

ובכל זאת: לגבי מי שהייתי, עדיין יש לי שאלות. 

לא הכול ברור לי. 

תודה רבה  על תגובתך, על דברייך, נוריתי יקירתי. 

לא תמיד אני יכולה להגיב להם כמו שהייתי רוצה - 

הידיים, יום קשה, וכדומה. 

אוהבת אותך מאוד, 

חיבוק, 

שלך, 

רבקה

---