כמה שדים אמורים להיות

על אף האצבע המכוונת אל השדים שבאדם. והאם רוע כלשהו מתחבר לחוכמה, או להיפך: אדם טוב נחשב טיפש משהו? 

חוסר השקט המטריד הזה, השאלות העצמיות הנוקבות בתוכך. די,עייפנו. רוצים את החיים השקטים שלנו בחזרה.

.

אין לי בעיה, ברור. לפחות, נדמה לי שזה ברור. לשם כך,

כל שעלינו הישראלים לעשות הוא - לקבל קצת בינה,

תבונה, 

גם תבונה טהורה וגם תבונה מעשית. 

בעיקר: תבונה מעשית. 

אגב: 

התבונה לא חייבת להיות קאנטיאנית - קאנט עצמו 

כבר "פָּאסֶה" . 

להת', אודי. 

רבקה

---

לְשֵׁדִים שֶׁרַק 

רוֹצִים לָצֵאת

מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת

כְּמוֹ הָיִינוּ אָלָדִין

וְאוֹתָם רַק לְבַקְבֵּק

וְהַשֵּׁדִים רַק לוֹחֲצִים

הַאִם אֲנַחְנוּ 

אֶת הַשֵּׁד

שֶׁבְּתוֹכֵנוּ מְבִינִים

אוֹ סְתָם 

אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים..

מקסים רבקה יקרה השיר שכתבת על השדים שתוכנו שרק רוצים לצאת, ואנחנו כמו אלדין אותם מבקבקים, ומשאירים אותם עמוק בתוך הלב.

יום נפלא בלי שדים

שמוליק

השדים והרוחות, בו את משתלחת באירוניה. מאמינה רק בלקיחת אחריות אישית 

כתבת מקסים על השדים עם חוש הומור בריא ונכון, 

גם אני כתבתי אתמול על שדים אבל לא נראה שתקראי משהו מזה, 

כי זה סיפור. 

יום טוב ומיטיב 

טוב עשית שהוצאת את השד מן הבקבוק וכתבת עליו

ביננו אנו יודעות שהם לא שווים שיכתבו עליהם

חבלל על טיפת המאמץ. אך אותך אני מגדירה כ-אמיצה

יום ניפלא אשה כלבבי-חכמה, נבונה ולא עושה חשבון

ירבו כמוך

באהבה מכל הלב

מרים

במלוא הסארקזם. 

תודה אהובה 

כמה יש בקצרים הללו 

רבקתי היקרה,

כנראה שאין סיכוי שתפסיקי לקטר

אני לא רואה איפה ישנו שד

שיכניס בנו בינה.

או המכשף שיוכל 

לתפוס את השד ולהשיב אותו

אל תוך הבקבוק.

אז אני מציעה לך יקירתי שכדי להרגע,

בלי קשר לשדים ורוחות,

חפשי לך מששהו אחר

לכתוב אודותיו.