יום יבוא ו...

הַיּוֹם הַזֶּה 

הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב

אֲנָשִׁים רַבִּים

כְּבָר מְדַבְּרִים

בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים

שֶׁבַּנַּיָּד 

הֵם נִמְצָאִים

הֵם בָּעֵינַיִם

כְּבָר לֹא מַבִּיטִים

וּבָאָזְנַיִם כְּבָר

לֹא מַקְשִׁיבִים

וְעִם הַלֵּב 

גַּם לֹא מְדַבְּרִים

הֵם פָּשׁוּט מְחַפְּשִׂים 

עוֹד אַפְּלִיקַצְיוֹת

עִם מִגְוָן שֶׁל סִימָנִים

שֶׁבְּעֶזְרָתָם רוֹצִים

הֵם לְתַקְשֵׁר

עִם כָּל הַהֲמוֹנִים

לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

מקסים אילה יקרה  השיר שכתבת על המצב העגום שהולך ומתפתח לנגד עיננו בנושא התקשורת הבין אישית. ולך כמובן שיר תגובה כתבתי.

שבת שלום

שמוליק

שבתשלום ותודה רבה

כך אומרים שיתנהלו החיים בהמשך, תקשורת ללא מילים. מעניין מאוד, ומסקרן אותי ביותר. 

בליל הצלילים והשפות המגיחות לעולם 

או,

מגדל בבל....

ואולי שפת הגוף 

תהא טובה לכולם 

מהמילים 

נמציא שפה טובה 

שבת קסומה לך

.

בינתיים המצב הפוך - יש יותר ויותר מילים בכל שפה. 

תודה רבה-גדולה על רעיון אופטימי, איילה אהובה. 

רבקה

---