נדיה והתוף המקודש , עונה 2, פרק 7

מסורות משתנות בהתאם לבני האדם שמנהלים אותם,

לילה בחצר הקוסם ,

נדיה ודוסובה הכינו את האש בחבית הגדולה שהונחה על שלושה גזרי עצים, 

האלופים הכינו את התופים , החלו לנגן בהססנות את התורה החדשה שהגיעה,

נדיה הייתה בשיא התרגשות,

לאחר לילות של מלמולי קצב או נגינה עם הקורה והשירה העדינה ,

היא לפתע נזרקה לים של פעימות המקצב המשולבות בגאוניות ובעוצמה שטרם שמעה,

-ככה זה כאשר כל השבט לוקח משימה ויוצא איתה לדרך.

חשבה לעצמה,

הקצב התגלגל והיא ניסתה להבחין במכנה משותף בין מה שהכירה לבין השילוב האמיתי,

 זעתה קלחה כמיים , אצבעותיה איימו להישבר מהכוח העצום שהשתדלה להוציא מעצמה.

קיטו ישב לצד נדיה, אשר נזקקה לו , כך ראתה ,

הוא סימן לה את הדרך חזרה לקבוצה כל פעם שנהתה אחרי ההתגלויות באש.

הן גרמו לה לרעדים בכל הגוף ,

מידי פעם שביצעה את הקודים המקודשים וחוותה גבהים עדיין התעופפה בהם מנסה לחפש את שדה התעופה שלה ולנחות בחיק הקצב המנוגן,

מבט אחד על היידים של קיטו הספיק לה כדי להתייצב,

כמו מבט אחד שנזרק מקצה עינו הזהיר אותה לבל תנחת בשום מקום,

כך המשיכו כל אותו לילה .

נדיה ראתה את הכביש המתומן בוער באדום לוהט , הם היו חלק ממנו, כמו זורמים כולם בכלי הרכב הקוסמיים שלהם – התופים ,

התוף המקודש של נדיה סימן את הקודים המאפשרים ,

לאחר גלישה מהירה על נקודת האפס המשיכו למרחבי המינוס כאשר הם מפיצים אור עצום ורב,

מגיעים לדיונות במדבר סהרה , חור ענק נפער שם בחולות.

אף אחד לא ראה אותו ,

ענני אבק שחור זרמו איליו ונטמנו עמוק בחול הקר בצינת הלילה.

היו אלה כל השדים שתבעו לעצמם בני אנוש והפכו אותם לאנשי לילה, הם היו לאבק בעל כורחם וזרמו החוצה מגופות הקורבנות, נאספו יחד כמו אותם להקות ציפורים שחורות נודדות שעפות יחד ברקיע ,

אף אחד לא שמע,

אבל הכל נראה בבירור בתוך האש שדלקה אותו לילה בחצר הקוסם,

נדיה ראתה את ראס חוגג בריקוד מטורף בין הגיצים מנצח על תנועות ענני אבק השדים במעופם האחרון,

רוקד על שפת תהום שלתוכה זורמים השיירים של כל הרוע נגד האדם הפשוט.  

מנטרל את כוחם לנצח,

כמו שהיא יכולה היתה לראות ,כך גם כל היתר,

כי הסאיארה פעלה בעוצמה  , מוחותיהם היו מחוברים ,

הם ראו מבעד לריסים את המראה הנורא והמפחיד, עם זאת המבטיח עתיד חדש.

הגיע השחר ומצא מתופפים מעולפים על תופיהם, חסרי נשימה ורועדים ממאמץ.

אותו בוקר התעוררו אלפי אנשים חופשיים ,

המוח חזר אליהם,

החיים חייכו אליהם שוב.

העולם נשטף בכוח החיים של היום החדש .

באותו בוקר ציינה לעצמה נדיה שזה בעצם היה מופע הבכורה של השפה המקודשת על התופים ,

סוף סוף צוואת סונגלו סיסוקו מתגשמת במלואה. 

המשך יבוא 

C רחל פיש בנגורה