בחפץ לב

הַשְּׁכוֹל עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ

אֶת הָעָם זֶה מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת

וְאַחֲרֵי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת

מְנַסֶּה לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹרוֹת

אַךְ הָעָם זֶה לְמוּד הַסֵּבֶל וְהַנִּסָּיוֹן

לֹא לוֹמֵד דָּבָר מִכִּשָּׁלוֹן..

הרבה חומר למחשבה יש בשיר הקצר שכתבת רבקה יקרה. אנחנו לא לומדים  מכשלון ולא מפיקים לקחים בהתאם. אנחנו טובים בלהניח זרים ולהדליק נרות בימי הזיכרון.

שבת שלום

שמוליק

לא בכדי לא ביקשו ממך בהשאלה את כתביו של ברנר. הם כנראה ישירים מדי ופורצי מוסכמות. כמו השיר הזה עצמו, שירך שלך-המציג אותנו כבני האדם, ככאלה שאינם מוכנים להודות בכשלוננו. מתחבר אל שירך הקודם-הצורך לא לראות ולא לשמוע. לא להודות בקיים. 

תודה ענקית לך! 

לא חפץ הוא האדם, רק חפץ ולעתים נכשל והאם הוא יודע להודות בכך? 

עדיין לא גיגלתי את המושגים שציינת כאן.

אבל תמיד טוב להתעמק בדברים מרימים.

שכול וכישלון תמיד ישארו במרחבי המינוס.

נדאג לעצמנו להמריא למרחבי הפלוס

❤❤❤

מה שהכי קל לנו 

חוסר רצון להתעמת עם האמת 

שבת טובה אהובה

רבקה יקרה וחכמה

כשברנר כתב את ספרו על שכול וכישלון

האם ידע שכעבור כשנה הוא ירצח?

מודה, זה נשמע קצת מקברי.

אז כמי שאין חפץ בו

הוכנס חפץ לבית חולים לחולי נפש

שם בירושים.

זה היה לפני כל המלחמות,

מאז - כמו שכתבת רבקתי היקרה

אנחנו מומחים בעניני שכול...

קשה הוא השיר

אין פלא שאת ספרו של ברנר השאירו אצלך על המדף

כי הרי כל אחד ידע שקשה הוא לקריאה,

הוא גם אינו מן הספרים ששבים וקוראים בו פעם שנייה.

.

בעקבות תגובתך הצצתי בערך "יוסף חיים ברנר" ב-ויקיפדיה. 

ובכן, כפי שזכרתי וכפי שכתבתְּ גם אַתְּ:

לא היה לו קל בכלל-בכלל ... 

תודה רבה-גדולה על המשוב המלא!, נוריתי יקירתי. 

חיבוק ואהבה רבה לך, 

שלך, 

רבקה

---

נוגה (הדברים שלך), דברי תוככה, זועק - אנחנו בענייני שכול מומחים אבל בפועל אנחנו מועדים לרוב לכשלון ושומה עלינו להשתפר. תודה רבה לך רבקה היקרה על הקצר, שבת שלום.

כמה יפה המשפט הפותח את השיר:-
לֵב חָפֵץ בְּלִי נִקּוּד אוּלַי יִקָּרֵא לֵב חֵפָץ

והסיום:- 

וּמָה הַפֶּלֶא: בְּעִנְיָנֵי שְׁכוֹל אֲנַחְנוּ מֻמְחִים

לָרֹב; וּבְעִנְיָנֵי כִּשָּׁלוֹן

נהדר שבוע מואר