שישה שירים לְלִי

הִיא יוֹדַעַת

יָמִים שֶׁל אַלִּימוּת

וַחֲרָדָה

וּכְשֶׁנִּדְקְרָה

לְפֶתַע הִיא נָפְלָה

וְדָמָה שׁוֹתֵת

אַךְ הִיא שָׁתְקָה

וְאֶת הַצַּלָּקוֹת יִפְּתָה.

שיר כואב מאד יקי היקר כתבת על אלימות קשה כלפי אישה שניסתה לייפות את המצב , כמה חבל.

יום טוב בלי אלימות

שמוליק

חשוף ואמיתי 

נכוחה על מול החיים. 

בוקר מואר יקר

באפיסת כוחות היא נאחזת במעקה המציאות. חייה כה קשים, ההתמודדות שלה בלתי נסבלת .

כה קשה התמודדותה ואני חש את ההזדהות שלך עם כאבה שלה 

לראות נשים בסבל. מייאש לקרוא על חוסר האיזון בין החיים הגבר והחיים כאישה , תודה שנגעת יקי יקר 

מטלטל, חוסר אונים, פסימיות לנוכח הוויה קשה. תודה רבה לך יקי היקר.

.

אלה רגעים דרמטיים בחיי אישה. 

ואתה כותב אותם/עליהם כך ש- מול עינינו. 

מזכירים לי את הנובלה "עשרים וארבע שעות בחיי אישה" , 

מאת סטפן צווייג. 

השיר לירי ומרתק מאוד, מאוד. 

מחכה בקוצר-רוח לפרק הבא . 

תודה רבה-רבה!, יקי יקר לי מאוד. 

איתך תמיד, תמיד, 

רבקה

---

היא מגיעה לאפיסת כוחות 

אבל היא נאחזת במציאות

לא מרפה,

וכשהיא נופלת,

אצבעותיה מותירות סימנים

מדמה השותת.

כואב.