הקוברה, או אם תרצו, אורלי ההודית חלק א'

אורלי דניאליס ההודית הייתה יד ימינה של מנהלת ספריית נווה חמודותיים שקראו לה אליזבט פוז'ולובלסקי שסיפרה שהייתה אסירת ציון בסיביר ואחרי שעלתה ארצה נהייתה מנהלת
של ספריית נווה חמודותיים שנמצאת בקרית עקרון ופיתחה אותה מאוד מאוד. אבל היה לה מזג של מרוקאית והייתה יכולה לצעוק חזק אבל לא לעשות כלום.
ובכל מקרה אורלי ההודית שהייתה מחומצנת שער וכהת עור הייתה בהתחלה פועלת בספונג'ה של הספרייה ואחר כך, אחרי שהלשינה שהשומר מתעסק עם בחורות בגג של הספרייה, הוא פוטר והיא נהייתה שומרת בכניסה לספרייה ואחר כך שמה עין על עוזרת הספרנית גיברת דיקלה ויינשטיין  והלשינה שהיא התעסקה עם השומר והמשיכה להתעסק איתו בין המדפים, וככה נהייתה עוזרת ספרנית של גיברת קרני ערקין ואחר כך למדה ספרנות בבית ברל ונהייתה מנהלת מחלקה של מבוגרים ואחר כך הסגנית של גיברת אליזבט, וככה במשך עשר שנים היא פילסה את הדרך אל הפיסגה כשהיא מטפסת על גוויות, מה זה אומר, כבר למדנו לדעת, שהרי, האתיקה הייתה נר לרגליים, אם הייתה רואה משהו לא בסדר או שמדברים על אליזבט או שמישהו יוצא להפסקה על חשבון העבודה אז היא הייתה ישר הולכת למנהלת ומדווחת על העניין. ונדבק לה שם "הקוברה". יענתו' יש לה נירוונה ושלווה אבל היא עוקצת בשקט.
ובכל מקרה היא יצרה קשרים בהנהלה של המועצה של קרית עקרון וגם דאגה להזמין את החברים שמה לכל מיני אירועים של יוצאי הודו והסביבה.
ככה היה עד שאחרי 10 שנים כשאליזבט פוג'ולובלסקי נתמנתה לתפקיד קודקודי במשרד החינוך אז אורלי ההודית נהייתה מנהלת על כל הבניין של ספריית נווה חמודותיים וגם שילמה לקרני ערקין שתספר לה מה קורה עם שאר העובדים בבניין וגם שמה מצלמות ומיקרופונים בכל קומה (והיו בספרייה הזו שתי קומות) .
 
ובדיוק באותו זמן נכנס לעבוד שמה רחמים נגר, חבר של עובד קרוואני, ושיהיה בריא הוא למד ספרנות בבית ברל ועוד דבר אחד הוא היה אוהב מאוד את הזמר הים תימני והיה חולה על ציון גולן, אבל הזמר מספר אחד שלו היה זוהר ארגוב שהיה כבר מרחום עשר שנים.
ורחמים הלך לראיון עוד שהייתה אליזבט וסיפר על הכישורים שלו וזו שהייתה טיליגנטית קיבלה אותו להיות העוזר של גיברת קרני ערקין.
והוא שיהיה בריא היה עוטף ספרים ומחזיר ספרים למדפים ונותן שירות וכל הזמן שומע זוהר ארגוב באוזניות ולא מפריע לאף אחד
עד שיום אחד נכנסה אורלי ההודית ושמה עין על האוזניות ונתלוננה למה הוא שומע מוזיקה בזמן שהאוזניים שלו צריכות להיות פקוחות כמו אוזניים של הכלב מוקי שיהיה בריא ואמר לה:
"אני יודע שזאתי ספרייה אבל אף אחד לא שומע את השירים שלי"
"אבל אתה מזמזם אותם" היא אמרה
"נו בסדר, מי שומע"
ואז היא יצאה וההוא זימזם: "באתי לעולם לא שאלו את פי, מה אבקש ומה חפץ ליבי"
וגם הוסיף "יאחרים אבוה של הנחש קוברה הזאתי"
אבל אורלי לא עצרה בזה אלא חיפשה את רחמים, ואז היה מנחוס נוסף עבור רחמים, למה באותו זמן העתליה, הווי אומר, ליאור חבובה שהחליט להיות אישה, כעס על הספרייה שזרקו אותו ועשה מודעה במיליון שגיאות כתיב
ושם אותה על הדלת כניסה לספרייה וככה כתב:
 
"לספרייה מניאק שהאיפו אותי
אתם ככה ופיפי
תתביישו מושחטים
אתם מזלזלים בי
אז אורלי דניאליס ההודית
את תשמאי מהאורכת דין שלי"
 
ובאותו רגע רחמים נגר עבר שמה וראה את ההודעה וצחק וצילם את ההודעה ושם אצלו בפוסט בפייסבוק
ואיתרע המזל ובאותו רגע ראתה את ההודעה הגיברת קרני ערקין שהייתה חברה שלו בפייסבוק ובמעשה פותה וטיפשי של שטנקרית צילמה והראתה לאורלי ההודית את ההודעה
ולמחרת בבוקר היה בווטסאפ הקבוצתי של נווה חמודותיים הודעה חריפה מאת אורלי דניאליס ההודית
כי ספרן משועמם החליט לפרסם אצלו בפייס פוסט המכפיש את הספריות
והמבין יבין ויבוא לשיחה ויפוטר לאלתר
ורחמים קיבל שיחת נזיפה נזעמת מאורלי ההודית שביקשה שיבוא מחר לשיחה של פיטורין מהספרייה כי הכפיש אותה ופגע באתיקה ובשירות לקוחות
 
ורחמים לא ידע את נפשו, מה יהיה מאין יבוא עזרו בגלל הג'חרי הזה. ומה קרה? את זאת נדע בפרק הבא