הַהֵד - בהקדשה לשמוליק כהן

אני ממש שומע את הד האהבה

את הקולות

תחושתי ומעצים

והצילום ....

תודה

מהדהד ההד ומביא לידי ביטוי מלא את האהבה, מקסים שירך אביה יקרה 

עַל הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם

עָמְדָה וּמַבִּיטָה סָבִיב

וְהִיא אֶת הַהֵד חִפְּשָׂה

וּבְמִלִּים שֶׁל אַהֲבָה

לוֹ קָרְאָה בְּקוֹלָהּ הַמְּהַדְהֵד.

רַק לְהַקְשִׁיב אָהַב הַהֵד

לַקּוֹלוֹת שֶׁמִּסָּבִיב,

אַךְ כְּשֶׁשָּׁמַע

אֶת מִלּוֹת הָאַהֲבָה

שֶׁל הָאַחַת 

שֶׁעַל הָהָר עָמְדָה

מִיָּד יָדַע הוּא לְהָגִיב..

איזה שיר מקסים כתבת אביה יקרה,

וההקדשה פשוט מרגשת . ההד כמו כל הד ממשיך להדהד ולהקשיב למילות האהבה , ואז להגיב בשיר תגובה.

חג חנוכה שמח

שמוליק

.

השיר שלך - טיפוס על ההר - התהודה - הבוקר אחרי החלום -

איסוף אותיות ההדים - וואו. וואו!!

הצילום מתאים בול לישיבה על פסגת ההר. יופי!

ואחר כך הסיפור-בדיחה - צחקתי, אלא מה. 

תודה רבה-רבה!, אביה אהובה, יקרה לי מאוד. 

רבקה

---

את מטפסת ממעל ניבטת האהבה והגעגוע הגדול המחזיר קולו כהד. מקסים. א--ב--יהיהיהיה----

נשמע למרחק  

מהדהד בלב ההד 

ומעצים את התחושה 

תודה אהובה 

שבת טובה וחג שמח

ההד הזה אומר ממש את האמת. צריך להקשיב לו. ואפילו קורטוב הומור נפלא למרות השחור שהתעטפת בו 

איזה רעיון נפלא- הקשר המיוחד עם ההד.

שיר עשיר בדמיון-עם ההד העליון.

 יישר כוח!

 שבת שלום, חנוכה שמח

 וחודש טוב ומבורך.