בגן העיר

.

נוף נטוע בגן העיר, מקום לא-ידידותי לנגנים שנתפשִׂים 

אצלנו כזרים - ומי יודע כמה זמן הם כבר כאן. (כך אֲנִי מבינה 

אֶת הסיטואציה.)

אני שומעת ורואה אֶת תחושת הכעס של הדוֹבֵר. (אִם הבנתי 

נכון.)

מדַבר אליי מאוד. מאוד. (אִם הבנתי נכון ...)

כך או כך, 

תודה רבה-רבה!, אודי יקר. 

רבקה

---

ודאי שהבנת נכון. תחושת העליבות של בני תרבות לעילא ולעילא מול  הניכור והמציאות  הסוציו אקונומית הלא מבינה ( נמנע משימוש במילה עויינת). 

.

טוב שהגבתָּ לי, אודי יקר. 

וטוב שהבנתי נכון. 

תודה רבה שוב. 

רבקה

---

מַנְגִּינַת הַכִּנּוֹר

שָׁם בְּקֶרֶן רְחוֹב

מוּל גַּן הָעִיר

עֲצוּבָה  הִיא נִשְׁמַעַת.

אֲנָשִׁים חוֹלְפִים

לֹא מַקְשִׁיבִים

אוּלַי מִדֵּי פַּעַם

מַטְבְּעוֹת מַשְׁלִיכִים

אַךְ הַשְּׁלוֹשָׁה

לְנַגֵּן מַמְשִׁיכִים..

שיר נוגע ללב כתבת אודי היקר, היחס הלא מכבד לנגנים יוצאי חבר העמים עולה מכל מילה בשיר.

שבוע טוב חבר יקר

שמוליק

תמונה מוכרת 

יצירות פאר אל מול מעות המושלכות. 

שנים לא הייתי שם 

שנים. 

שבוע טוב יקר

אתה חולף בגן העיר היוקרתי, רואה את הנגנים הרוסים מצפים למטבע אחד שישור אל נרתיק הכינור שלהם. הניגודיות הזאת. העצב הניבט מן המילים. 

אתה רואה את המנגנים שם בכניסה לגן העיר

ליד חלונות הראווה 

והבוז הלווה את הטלת המטבעות 

אפילו לא עוצרים כדי להקשיב 

לכינור הבוכה,

אתה כואב את כאבם של הנגנים הזרים

שהם בלתי נראים לעוברי האורח החולפים על פניהם.

עצוב כל כך לראותם כך מנסים להנעים זמנם של המבקרים בגן העיר ובכל פינות העיר 

בלב גן העיר הזוהר

כינור סופד

עוברים ושבים

מטילים מטבעותיהם

צונחים בזילזול

לתוך נרתיק הכינור...

וואו היכה בי זה השיר

כתוב נפלא

שבוע יצירתי אודי. 

הרבה פעמים שומעת את מיתרי הכינור של החברים המנגנים 
והם נושמים גרגרי אבק - 
ולהקשיב לצליל בוז המטבעות
נוגע ויפה