הצד האחר של המראה. בעקבות אודי גבלמן ומראתו

.

איזה יופי של תגובה אוהדת והערצה לשירֵי אודי גלבמן! 

נהניתי מאוד לקרוא אֶת דבריךָ. 

תודה רבה-רבה!, גדי יקר מאוד. 

רבקה

---

אכן....ראיתי רק כעת מוקדם בבקר את אשר כתבת ומיד אענה  

את הבקר הראשון בשארית חיי

אני מקדש בלחמניה הרכה

העגללגלה עם נתזי ממרח השוקולד 

נעור אל הבקר משל אשפת חיצים הוא

ואני הצלף,אני הקשת השולף 

את מטחיו אל עבר כל סימן דרך 

שיש בו מעלבון בשורת השקיעה.

ומול המראה אני שר את  הללויה

עם רדת יום- מול שעון קוקיה:

מתוזמן לבשורת המחר 

תגובה נפלאה לשירתו של אודי כתבת, אכן אין צורך יותר להביט במראה , פשוט לחיות ולהרגיש שהזמן נשאר לו בעבר, רק לפרוש כנפיים, ולעוף אל מרחבי הזמן ולהרגיש צעיר לנצח. 

וכן , קראתי גם את התגובה של אודי - פשוט נפלאה.

שבוע טוב

שמוליק

מצאת 

לפחות לא כמונו הנשים 

שבודקות (בעצם אני, לא אכליל) 

ומצקצקות . 

שנהא בריאים הכי חשוב 

שבוע טוב יקר

אתה מעדיף לא להתבונן בה ולראות את סימני הזמן. וטוב שיש לנו את אודי להביא פיסת נוסטלגיה. 

עדיין לא נמצא ואנחנו מתבגרים אך עדיין טיפה נוסטלגיה לא מזיקה

אפשר בהחלט לדלג מעליה

אצל נשים הסיפור משנה תפנית

בשורה התחתונה ... 

לחיות את החיים

מעבר למראה. 

יפה הקדשתך לאודי

ראוי הוא. 

שבוע מואר בטוב.