שירים

הגבירה

מאין תבוא הגבירה

ואין איש אשר יכירה

לבדה אט בלב השדרה

פוסעת במלוא הדרה

 

מקטורן קטיפה לכסותה

וציפורן בדש שמלתה

אודם נוצץ לשפתיה

וסומק בוהק ללחייה

 

מקלעת לה בשערה

מטפחת לה סביב צווארה

מור ולבונה ניחוחה

עיניה יביטו נכוחה

 

ממלמלת לה חרש תפילה

ועצב עמוק בקולה

ולנגד שקיעה אדומה

באופק הרחק נעלמה

תגובות

שמואל כהן / מִי זֹאת הַגְּבִירָה הַפּוֹסַעַת לְבַדָּהּ / 24/01/2022 04:31
גלי צבי-ויס / באופק נעלמת / 24/01/2022 07:57
רחל בנגורה / גבירה שכזו יואב יקר / 24/01/2022 09:34