הרהורים - ליום השואה הבין-לאומי.

עשית להם תיקון ראוי ויצירתי. עם ציור יפה בהיר ומלא חיים בין המצבות ❤❤❤

המון תודה רחל יקרה,

זה היה עצוב להסתובב בשטח החשוף

שרק מצבות בודדות נשארו עומדות על תילן

חלקן המילים נמחקו חלקן מנותצות.

כשחזרתי הביתה ושבתי והבטתי בתמונות שצלמתי

החלטתי להנציח את המרא, אבל להוסיף לו חיים שהיו.

הרסת אותי , צמרמורת 

זילות הקבורה. 

ואת הענקת חיים וכבוד 

תודה יקרה

תודה יקירה,

זה גם בי העביר צמרמורת,

בהתחלה ראיתי את המצבות 

שקועות בשדה, חלקן מנותצות

ואחר כך כשחלפתי בכפר,.

ראיתי אן סף שהיא מצבה

והזדעזתי.

אחר כך בבית

הסתכלתי בצילומים שצלמתי

ונתתי לדמיון לספר את סיפורו.

איזה זלזול, איזו נבזות היא לקחת אבן ממצבה ולהפכה לאבן סף בביתך כמו היה האדם הקבור-חסר משמעות.

בדמיונך ראית חיים שלמים של אותו יהודי שהיה ואיננו עוד. הוספת צבע לחיי שארית המצבות והפחת בו כבוד, יחס אנושי. במת...

אני זוכרת את הציור העוצמתי הזה והמצמרר. חיים בבית הקברות, כל אחד וסיפור חייו.  

תודה אהובה

זה בדיוק הייתה הרגשתי כשראיתי את אבן הסף,

שהיא פעם הייתה מצבה.

כשחזרתי הביתה וראיתי את המראות בצילומים שצלמתי

חסר היה לי משהו,

תמונה שלווה כל כך עם מצבות מנותצות ושקועות באדמה

ואז נתתילדמיון שלי לספר את סיפורו.

ואני מודה שהפעם, הסיפור איננו קל.

המון המון תודה צביה יקרה.

זה סיפורו של בית קברות יהודי

מצבות בודדות נותרו

והן מנותצות או שוקעות באדמה

עוד מעט לא ישאר דבר שיספר את סיפורן.

נורית יקרה

***************

התיאור שלך צימרר אותי ברמות.

לקרוא ושוב לקרוא, לא להאמין,

חיות אדם.

טוב עשית ,

העמקת מחשבה,

החיית אותם בשנית,

החזרת כבודם,

הם כה ראויים.

ציורך העלה בי דמע

מדם ליבך ציירת

והרעיון  ...

את גדולה

יישר כח.

ואם אמרו גם " קדיש " דיינו.

נטמנו מחדש  !

חיבוק ליום חורפי חמים ונעים

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה,

זה באמת היה מראה נורא.

המצבות שנותרו ממה שהיה פעם בית קברות יהודי גדול,

חלקן שקועות חלקן מנותצות.

וכשעברתי אחר כך בכפר וראיתי באחד הבתים

את אבן הסף והיא חלק של מצבה, על קני המנורה מנקים את הנעליים

הזדעזתי.

בבית, מול צלום שצילמתי

נתתי דרור לדמיון והוספתי דמויות,

כאלו שפעם חיו שם בכפר.

נתת, זרמת עם הדמיון

תרתי משמע

הרעיון שלך ...  פשוט אדיר. 

ערב נעים

נורית יקרה

זועק, מכיל - ביקור בבית קברות באוקראינה בבית עלמין שבו מצבות נפולות ושבורות מציף אותך ברגשות עזים על הניספים בשואה. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום קסום, יהי זכרם ברוך, שלא תדעי עוד צער.

תודה דני ידידי,

השואה מלווה אותי מאז שאני ילדה קטנה.

בגיל שבע קיבלתי סבתא עם מספר כחול על היד

כל יתר המשפחה סבים וסבתא ודוד ודודה נספו.

בֵּית קְבָרוֹת עָזוּב

שָׁם בְּאוּקְרַיְנָה

מַצֵּבוֹת שֶׁל יְהוּדִים מְנֻתָּצוֹת

בְּלִי זֵכֶר וְסִימָן

וְגַם הַשֵּׁם נִמְחַק מִזְּמַן.

שָׁם בַּכְּפָר לְיַד

הֵם מְשַׁמְּשׁוֹת כְּמִרְצָפוֹת

וּבַתְּמוּנָה הוֹפִיעוּ הַדְּמוּיוֹת

בִּמְקוֹם הַמַּצֵּבוֹת

וְנַעַר יְהוּדִי עֲלֵיהֶם

אוֹמֵר קַדִּישׁ

וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ

עַל הִתְנַהֲגוּת כֹּה נְלוֹזָה

שֶׁל כְּפָר שָׁלֵם

שֶׁאֶת זֵכֶר הַמֵּתִים הִכְפִּישׁ..

שיר כואב ומצמרר כתבת נורית היקרה , המעשה שלך עם התמונה ראוי הוא להערכה רבה. יהי זכר המתים ברוך.

יום טוב 

שמוליק

המון המון תודה שמוליק ידידי,

כשחזרתי מסיור באוקריינה

וראיתי את הצלומים של בתי הקברות

שלא נותר מהם כמעט זום סימן

הדמיון הוסיף את האנשים 

הוצאתי אותם מהאדמה.

.

הוֹ. 

עשית מעשה שהוא פלא אנושי, נוריתי יקירתי. 

השיר כתוב בטון מינורי, מתאים לסערה נפשית המבקשת 

שקט. מתאר אֶת הקורות היום בשדה, ומתאר אותם אָז,

בפריחתם. 

והציור מחייה אותם - הרי יכלו להיות הורינו, אחינו, סבינו 

(כן, אני זוכרת אֶת סבתךְ), ילדינו. 

(אני רואה שלא רק אצלי הקדים יום השואה הבינלאומי: 

גם אני כתבתי משהו. לפני זמן קצר בדקתי, ולפי לוח השנה,

יהיה מחרתיים, ה' ה-27.2.)

תודה רבה-רבה-רבה על מעשה-הפלאים, ועל מי שאַתְּ, 

נוריתי יקירתי. 

אוהבת אותך המון, המון, 

שולחת נשיקה וחיבוק, 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---

כן רבקתי, הקדמתי קצת את יום השואה

אבל אצלי הוא מתעורר לפעמים כך סתם

בסתם יום של חול.

אספר לך סיפור, למה הציור הזה 

הופיע דווקא בימים אלו מול עיני

והסיפור על יו.

נכדי רועי, בחור בן 25, שכר דירה

והוא אמר שדירה שתהיה בית צריכים גם ציורים 

להיות על הקיר.

הוא בא אלי לבחור ציורים שציירתי.

הוא בחר ציור של יער שצמח וכיסה בית קברות יהודי בפולין

ובין העצים עדיין צומחות גם מצבות, 

וציור שני שבחר - היה הציור הזה, אבל הוא התלבט

איך יתיחסו חברים שיבוא לציור מטלטל כזה בסלון ביתו.

אז הוא החליף אותו בציור אחר.

וכך נותרתי עם הציור הזה מול עיני, ונזכרתי בחוויה שהייתה לי 

אז באוקראינה, וכך נולד השיר.

אגב, אני עדיין מלאת התפעלות מנכדי

שמתוך עשרות ציורים, זה מה שמשך את לבו.

רבקתי היקרה,

תודה על המילים שאמרת לי בתגובתך

ותודה על אהבתך.

ביד אומן מציירת כול רגש

המון המון תודה אילה יקרה.

תודה על המחמאות, הסתמקתי.

תודה צבי, 

זו הייתה חוויה מטלטלת.

יום קשה 

איתך בשורות במילים 

המון תודה יקרה.