מבטים אל העבר, אל ההווה, אל העתיד ...

הרבה יותר קל להביט החוצה ולתת ציונים על מה קורה,

להתקומם פה ושם ולחשוב איך היה עדיף.

מאשר להביט עמוק פנימה ולדעת מה שם קרה קורה או יקרה .

אבל.... זה הכי חשוב.

את יודעת את זה.

בכל אופן אהבתי,

והבנתי אותך גם על פני שירים אחרים שלך באותו נושא ... 

רחל אהובה, יש לנו מזל רב אִם יש לנו אידאה אחת משלנו, רעיון אחד אישי, במהלך חיינו ...  

כמה שהוא צורב בלב. קל יותר להתבונן על ההוויה ההיסטורית, הכללית מאשר על חיינו במבט לאחור ולספור את האכזבות והכשלונות המכאיבים המותירים ריק בלב. 

כמה שכואבים לנו אירועים אוניברסליים עדיין הכאב הפרטי הוא המנהל אותנו בחיי היומיום. עצוב שירך ומדויק לצערי 

הפחד לא להיות, נו מה.... 

כי אנחנו לא אנשי " אחרי המבול" אנחנו אכפתיים לאשר יאונה ליירינו ביום שאחרי

שיר חזק ומטלטל, רבקה יקרה מאד!

זו אמת לאמיתה . קשה לנו להתמודד עם הכאב הקיומי שלנו , לנבור בעבר לחפש סיבות או להבין את ההווה שבו אנו חיים ואת ההשלכות עלינו לעתיד לבוא. 

קל יותר להתייחס בהכללה על מה שקרה, קורה או יקרה עם האנושות שאנחנו חלק מזערי שבמזערי ממנה. כשמביטים למרחוק התמונה נעלמת מאחורי האופק בניגוד למצב  כשאנחנו מסתכלים על עצמנו .

תודה רבקה על השיר המעורר מחשבות רבות

על הכאב הקיומי הפרטי והציבורי.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> תודה רבה!, שמואל יקר. <לב>

כואב ומפחיד יותר 

רגע מסיטים מבט לגלובלי ומצקצקים. 

אך פחד העתיד האישי מקנן עמוק. 

חיבוק לך אהובה

נוגה, זועק וקולע - קל יותר להביט על העבר של האנושות, הקוסמוס אך לא על העבר האישי שלנו. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום קסום.

רבקה יקרה לי

***************

מה קל יותר, מאשר להביט על ההסטוריה

מאשר להביט על קיומנו.

ההווה שואפים אותו אכשהו

העתיד זהירה מלהתבוסס  תוכו, 

כל היקום, הכאוס, החיים עצמם, 

הכאב הקיומי על כל המשתמע ... 

שירה  עומקית, מציאותית עם נוכחות

גם כשהמלל מורכב ...  יש לתת את הדעת. 

חיבוק ליום חורפי חמים חברה יקרה

שלך עד הסוף

עליזה.