הבוק שלי

אִישׁ קָטָן גָּדוֹל אִתָּהּ

צְבִיקָה הַיָּקָר

בְּלִי רַעַשׁ וְצִלְצוּלִים

וּבְלִי לִירוֹת בְּאֶקְדָּחִים

הִשַּׂגְתָּ אֶת כָּל הַמַּטָּרוֹת

שֶׁהִצַּבְתָּ בַּחַיִּים

וּבוּק ג'וֹנְס וְגַם אָבִיךְ

מַבִּיטִים עַכְשָׁו בְּךָ

בְּהַעֲרָצָה.

מקסים השיר צביקה היקר על הדרך בה השגת את מטרותיך בחיים.

יום טוב

שמוליק

להגיע למטרה 

יש בנועם 

יש בכלי זין 

ויש בשליפים 

אך תמיד ראוי כי הדרך והאדם יהיו בהערכה

להעתקה במבחנים הכרת, וכי למה שתשלוף משהו אחר. אני אוהבת את ההומור שלך.

דמות שליוותה את ילדותך וגם את שלי, אבל מה לך כי תרצה לשלוף? 

לא פשוט להיות אנטי הירו לכתוב על כך הפתיחות נוגעת ללב 

.

לא הכרתי / לא מכירה אֶת בוק ג'ונס, אבל הבנתי 

אֶת ההשוואה שערכתָּ כילד בין אביךָ לבינוֹ. 

והבנתי גם אֶת הרגשת ההחמצה בשְׁתֵּי השורות האחרונות 

של שירךָ. 

שיר מיוחד מאוד, אגב. אהבתי אותו, דיבר אליי רבות. 

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---