שיחוֹת עם אודי

יפה , ויכוח קולמוסי,

נומיקו והכבשה מציירים מחדש את הנסיך לשושנה . 

את פשוט שושנה ריחנית כל כך. אני בטוחה שאודי מעריך, הוא אדם מיוחד. שניכם יוצרים מיוחדים. 

<לב>

לא רק שמעריך, אלא אף כתבתי עליה שיר שמתחיל ב " יש משוררת בירושלים"....

רבקה יקרה,

כדאי להקשיב לנומיקו

היא יודעת את נפשו של אודי,

והדו-שיח ביניכם

מעורר השתאות והערכה.

ככה זה כששני משוררים

גדולים כותבים שירים.

מקסים  השיר שכתבת

לילה טוב

שמוליק

<לב>

הכול מתנהל לפני/בנוכחוּת הכלל: הכתיבה עצמה עולה אך ורק כאן, כמו שלךָ ושל שאר חברי האתר, כולל התגובות. :))

<לב>

היה רוצה כדור פורח, לטמון בו  

מצפן לצפונות נפשך - להבין  

מה עשתה לך ילדותך בקורדובה 

עם כל הטיפוסים והשכנה הבלתי 

נשכחת עם הסרסור והשדיים  

הגדולות . כיצד הגלידו הצלקות .

כיצד נבנית מחדש מעיר המרצפות  

הקרות בלילה וכו: והיכן רכשת את  

החגורות בהן הצלפת בעצלנותי 

בפזיזות מירוצי הלסיים שיר בלא  

להגיה אותו , ותודה תודה תודה  

על הזמן וההערות והכל 

.

איזו הקלה, תגובתךָ לי, אודי. 

הקלה עצומה. באמת. 

לא קראתי אותה לפני שניגשתי אל שירךָ "בעיתות חולמות 

במסתרים" . 

אז ככה: 

אין קשר לעברִי לא בימֵי ילדותי ו-או בכלל להתייחסוּת שלי

לכתיבה. הקשר היחיד הוא - קריאה רבה-רבה-רבה. מוֹדֶלִים 

רבים-רבים-רבים, מכל התקופות, מכל התרבויוֹת, בסיפורת 

ובשירה. 

מהם רכשתי אֶת הרצועוֹת להצלפת עצלנים שיכולים הרבה-

הרבה יותר ממה שהם משיגים (שיכולים לכתוב טוב יותר,

ברור. טוב בהרבה יותר.)

:))

לסיכום: 

שולם-שלום-לעולם - בידיעה שיהיה ברוגז-ברוגז-מדי-פעם. 

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךָ! 

מגישה לךָ שׁוֹשַׁנָּה, 

מזכירה לךָ ש- יֵשׁ לָהּ קוֹצִים,  

רבקה

---

רבקתי היקרה, 

זו כל כך את - את הכבשה ואת גם השושנה.

יש לך קוצים אבל גם פריחה נפלאה

ואת חברה - חברה נהדרת ונפלאה.

את דידקטית בהערותיך לאודי

כי את יודעת שאת יכולה

והוא יקבל אותן ברוח טובה

ואולי אפילו ינסה לתקן ולקרוא פעם שנייה

לפני שהוא מפרסם

ואם לא - אז הוא יגיד שנומיקו אשמה.

ועוד דבר אני יודעת

אני יודעת שאת לי חברה נהדרת

אוהבת 

כמו שאני אוהבת אותך

נורית שלך.

.

תודה רבה-רבה-רבה על דברייךְ, על תגובתךְ!, נוריתי יקירתי. 

תיאור מהימן יותר של כל אחד מאיתנו ושל יחסינו - לא יכול 

להיות. 

לפני רגע הגבתי לאורי, ואני מקווה ש- הכול בסדר בין שנינו. 

באמת. 

ועכשיו, נוריתי יקירתי, אני מגיבה לךְ, 

ואני יודעת שבנוכחותךְ ואִתָּךְ אני לא צריכה להיות שושנה, 

או כבשה, 

שאני יכולה להיות סתם-רבקה, כפי שאני, 

כי אַתְּ לי חברה אמיתית. 

אין מילים נוגעות בי יותר ממילותייך כאן, עליי, כלפיי. 

אוהבת אותךְ המון, חברה נהדרת שלי. 

חיבוק, נשיקה, אהבה רבה, רבה, 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---

רבקתי היקרה והאהובה,

מזמן לא הזלתי דמעה בקריאת תגובה

וזה אמתי לא בכאילו.

אלו היו דמעות של אושר

של שמחה 

של תודה.

כי הרי כך בדיוק אני מרגישה,

שיש בינינו חברות הדרת, חברות אמת.

כמה נפלא שאת אתי לא סתם רבקה,

אלא רבקה שהיא בישבילי הכי מיוחדת, רבקה שאני אוהבת.

חיבוק נשיקה ואהבה גדולה ממני אליך

נורית שלך.

איזו תגובה מתוקה!

וגם אם מתרחשים ביניכם דברים כאלה או אחרים, שאני לא יודע. את נסיכת הכתיבה והוא נסיך 

ריגשת מאד יום טוב היקר!

אני מאד אוהבת את שניכם 

זה סוג של הפרייה 

יום קסום אהובה