נוגע

אהבתי , סופת האש העולה משיפולי בטנך

כמו הסתערות פיראטים אדירה

מנפצת את הבדולח הטהור -

של מתת התשוקה..

הָאַהֲבָה כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּעַצְמוֹתְךָ

וְשִׁירָה נִפְלָאָה אַתָּה כּוֹתֵב לָהּ

וְכָל מִלָּה שָׁרָה לָהּ

מִשִּׁירֵי אַהֲבָתְךָ..

מקסים יצחק היקר השיר שכתבת על אהבתך אליה והתאורים והדימויים פשוט נפלאים.

סופ"ש נעים

שמוליק

כיף לקרוא כמה שזה ענוג מלא חיים ועדין כפרפרים ❤❤❤❤

.

האש. מעניקה חיים. 

האש. מדליקה אהבות. 

ומעשה האהבה. והאהבה הבוערת. 

והיא, האישה האהובה - היא המולדת למשורר. 

מדַבר אליי מאוד-מאוד. ואהבתי מאוד-מאוד.

תודה רבה-רבה!, יצחק יקר מאוד. 

רבקה

---

אצבעותיי , שיירות נוודים בגופך

את , ציפור פלאות בי

מקננת חדרי לבבי -

מערסלת צהלות אהבה.

את -  מולדת לי.

סופש מחבק

וכאשה להתמוגג 

איך גבר יכול לכתוב כך 

תבורך יקר

אפסו מילותי

למול להט שירת

אהבתך. 

דימויים עוצמתיים

אשריך.

עונג !!!

תודה על זה השיר יקר

ערב של בשורה

ממני עליזה. 

מולדת האהבה, והנגיעות האלה ברגש, בליטוף - מרטיטות ממש, כשהדימויים יפהפיים ומרגשים מאין כמותם. 

אצבעותיך חולפות בדרכים הפתלתלות של גופה

אהבתך היא סופת אש שעולה שיפולי בטנה...

כי אש התמיד היא אש האהבה

ואתה מזין אותה שלא תכבה.

תיאורים קסומים, שפתיים יישקו

כנופת צופים ודבש מתוק

חלחלו המילים גם אלי.

תודה 

להתמוגג כאישה 

סמוקים ואוהבים 

מקסים

כחומה של התשוקה הבוערת בין השניים, רק שלא ייגמר לעולם