והיית

אַתָּה נָתַתָּ
וְהוּא לָקַח
בְּלִי יִסּוּרֵי מִצָּפוֹן.
עַל מִזְבַּח הַתַּאֲוָה
אוֹתְךָ הֶעֱלָה
הוּא לְעוֹלָה,
וְלֹא הָיָה שָׂרָף
וְלֹא מַלְאָךְ
לַעֲצֹר אֶת הַבּוּשָׁה,
וּמִי הָיָה מַאֲמִין
שֶׁבְּלִבְּךָ תִּתְעַצֵּם לָהּ הַתְּחוּשָׁה,
כְּמוֹ הָיִיתָ בִּשְׁבִילוֹ
רַק בֻּבָּה שֶׁל מִין.

עוד שיר כואב כתבת יקי היקר.אט אט מתחוורת התמונה על יחסים פוגעים שבתמימותך וברצון לדעת אהבה נקלעת אליהם בעל כורחך.

אתה תצא מהמצב הזה יקי היקר , זה בטוח.

שבת שלום וחיבוק ממני

שמוליק

כתבת כל כך יפה על זה ועם זאת עדיין תחושה של החמצה . לא זה מה שקיוית לחוש למרות שהסכמת. ❤❤❤

ובידיו שלו כייר אותך כרצונו, הלהיט את שדות התאווה. אך זנח והשחית ועשה בך כרצונו. כה כואבת ומכאיבה התנהגותו. 

שליט נשלט בגוף 

גם הנפש נכנסה למשוואה 

כאב ומרירות 

שבת טובה יקר

התחושה היא נהדרת אחרי הכול 

כמו שנתת הוא לקח במגעי התאווה שלו ואתה התכרבלת מכושף מגעים. תודה רבה לך יקי היקר.

עצוב וכואב הוא השאיר אותך

אחרי שהרים אותך לפסגות התאווה

מלא אחר פנטזיות החשקים

אחרי שלקח את כל שנתת לו

אחרי שסופו יצריו

הוא אותיר אותך כמו בובת מין משומשת

הוא יחפש לו בובה חדשה

ואתה נותרת לבד

מכוסה בשמיכת הגעגועים.

אחרי הכול, זה תענוג מושלם :-) 

.

וואו. 

אלמלא הדגש על המגעים המיניים, ולמרוֹת הדגש על המגעים 

המיניים, 

שירךָ זֶה מתכתב עם שירָהּ של דליה רביקוביץ "בובה ממוכנת" . 

(סוֹנֶטָה, משנת 1959 או 1960.) (אִם לא קראתָ, ממליצה לקרוא.)

אני בלי אוויר ... 

תודה רבה-רבה-רבה!, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

אִתְּךָ תמיד, תמיד, 

רבקה

---

זוכר את השיר של דליה רביקוביץ.. 

מרגשת ההשוואה.. 

כמה מתגעגע אתה לזה המגע 

זכרונות מציפים מילים של תשוקה נובעים כאן בכאב עז 

מחבקת 

יקי אהוב

***********

פיסל אותך כרצונו

יצר את יצירתו, 

שיחק, היתל בריגשותיך

כבובת מין.

הותיר אותך בשמיכת געגועים, 

הלך לחפש אהבתו  בשדות זרים ... 

כאבי לה ונפש

צרובים בנשמתך.

הוא לא ראוי לך חבר

התנהגות נלוזה

על כל המשתמע ... 

חיבוקי לשבת יפה ושקטה

הרבה בריאות, תקווה וחלום

אוהבת ומעריכה

עליזה. 

נשארת חש את הנגיעות אך בתוך הגעגועים. אתה יודע לתאר כל כך יפה

כך באבחה צורבת לקח את כל אשר השקעת. אין הדדיות ביחסים אלה ואפילו פגיעה גדולה 

.

יקי אהוב, 

מזמן אנחנו לא מתכתבים ואני לא יודעת עליךָ מה אצלךָ. 

האי.מייל שלי מאוד לא-נוח להתכתבוּת ואני לא מצליחה 

להכין לי חדש. לכן, אני פונה אליךָ מכאן - בלי שיציצו לנו.

(יש מציצנים קבועים אצלנו, וכבר התערבו לי...)

מה שלומךָ באמת-באמת? 

אני רוצה לדעת מה אִתְּךָ, איך אתה מסתדר, בריאוּת, 

חיי היום-יום, אהבה, רגשות, הנאות, תסכולים, בקיצור:

הכול. 

מאחלת לךָ הטבה מתמשכת, יקי אהוב, 

ושבת שלום. 

מצפה לתשובתךָ כשיהיה לךָ נוח. 

שלךָ ואִתְּךָ תמיד, 

רבקה

---

(יש מציצנים קבועים אצלנו, וכבר התערבו לי...)

מי התערב ובאיזה עניין?

מצטער שלא עניתי בזמן, פשוט הזיכרון שלי הולך ונעלם..

אז ככה, מצבי לא היכ טוב.

הנשימה מאוד קשה, אני ישן בלילה ובצהרים עם חמצן וכשמתעורר ישר מתחבר גם לאינהלציה.

מצב הרגליים מחמיר מאוד, פגישעה חמורה במערכת העצבים ברגליים, כשטיפולים נגד הסרטן החמירו מאוד את המצב. 

בנוסף הקאות בלי סוף וכבר ירדתי 22 ק"ג במשקל, ומרוב שאני רזה, כשאני שוכב במיטה העצמות כואבות לי. 

אני משתמש בשמן קנאביס ובכדור שינה ואני מצליח גם איתם להירדם 3 עד 4 שעות בלילה.. 

במצבי כמובן אין אהבה... יש הרבה בדידות. איש לא נכנס אלי הביתה פרט לעוזרת. בודד לגמרי. 

בחודש הבא יש לי 2 בדיקות חשובות בבית החולים. 1- PET CT לראות אם הסרטן לא חזר. 2- מיפוי התרוקנות לראות מדוע ההקאות.. אולי ימצאו סוף סוף מדוע אני כבר כמעט שנה. 

מה איתך? איך את חיה ומסתדרת? 

.

יקי אהוב, ברשותךָ, 

אִם אפשר להקדים אֶת הבדיקוֹת, אַל תמתין לחודש

הבא. בעיקר, עניין ההקאוֹת. 

שינה: אני עצמי מצליחה לישון קצת בעזרת כדור

שינה ושני כדורֵי וָליאוּם (Vaben, בקופה שלי),

אותם אני לוקחת כך: 

הראשון, כשעתיים וחצי עד שעתיים וארבעים וחמש

דקות לפנֵי השעה שאני רוצה ללכת למיטה;

השני, שעה בדיוק לאחר הראשון. 

אתה יכול לבקש אותם מרוֹפאת המשפחה שלךָ 

(אִם אני זוכרת נכון, זאת רופאה טובה), 

בנוסף למה שאתה לוקח. 

סליחה על ההתערבוּת, אבל אִם לא תישן, 

הזיכרון ייחלש עוד יותר, והרזון יחמיר. 

אין אהבה במצבךָ. זה נכון. 

משום-מה, נדמה לי שמה שיותר מציק הוא 

חוסר-היכולת למלא אֶת הפנאי בעשייה 

כלשהי: אַתָּה עייף מדַי, חלש מדַי. 

שלומי: 

אני יודעת שהמחלה שלי ניווּנית. אולַי זֶה 

מה שעוזר לי קצת מבחינה רגשית. עניין 

של זמן. אִם קמתי, אז - קמתי. 

אני ערה להידרדרוּת של המערכוֹת (כליות, 

ריאוֹת - לפעמים קשה לי יותר לנשום, מערכת

העיכול), אבל מסתדרת. 

חֶבְרָה:  

אני במצב דומה לשלךָ: רק העוזרת נכנסת 

הביתה. השכנה שעורכת עבורי אֶת הקניוֹת 

משאירה אותן ליד הדלת, ואני משלמת 

לה בתוך מעטפה, אותה אני שמה בארון

החשמל. 

המציצנים: 

גיליתי אותם במקרה. אחד מהם הוא דני

זכריה (דני), שהגיב לִי על תגובה שֶׁלִּי 

למישהו אחר, מעשה שחזר על עצמו 

כמה פעמים, עם תגובותַי לאחרים. 

השני הוא צביקה (צבי רז), מי שבעצמו 

ביקש ממני להגיב לו במקום אחר, רחוק, 

כי "יש מציצנים" - עד שנוכחתי שהוא 

מציצן בעצמו (כמו דני). 

זאת הרגשה לא-נוחה ומטרידה, האמת.

אני מרגישה שיש עוד, אבל -

יקי אהוב, 

אני מקווה שלא העקתי עליךָ. 

מאחלת לךָ פתרונות למצבךָ, 

ואך ורק טוב יותר. 

אוהבת אותךָ מאוד, מאוד, 

אִתְּךָ, שלךָ, 

רבקה

---

שנינו במצב מאוד דומה. אצלך נדמה שקשה יותר.. מחלה ניוונית.. זה נורא. אצלי כבר ברגל ימין 3 אצבעות משותקות וברגל שמאל 2. הכאבים הם מכף הרגל ולאט לאט התפשטו כעת הם כבר עד המפשעה. 

יפה הסידור שלך עם השכנה. אני מזמין מהמכולת והם מביאים לי עד הבית. העוזרת מעבר לניקיון הבית מביאה לי תרופות ועושה לי קניות של תבלינים בשוק ודגים. בשרים אני מזמין בסופרסל. גם ירקות אני מזמין אצל ירקן ומביאים לי הביתה. 

יותר מחוסר מעש מפריעה לי הבדידות הנוראה. כי אני מבשל וכותב צופה בסדרות שאני אוהב, כך שמבחינת מעש, אני מעסיק את עצמי מעבר לכתיבה. 

לגבי המציצנים, אני אף פעם לא קורא תגובות של אחרים בשירים של אחרים.

אני מקבל בונדורמין לשינה לוקח אותו שעה לפני השינה ואת השמן חצי שעה לפני השינה.

אלה חיינו..

המון תודה רבקה יקרה ואהובה. 

תמיד איתך ושלך..