אי של שפיות - פרק שני

אי של שפיות / שרון נחום ועובד הישראלי

פרק שני

מרגע לרגע הבין עודד עד כמה מצבו מסובך. הוא לא הבין מאיפה נפלה עליו הצרה הזו. עוד לא הספיק לעכל את העובדה שכרגע מתה לו אישה בין הידיים וכבר היה חייב לדאוג לעצמו ולהסתיר כל ראיה לביקורה הבלתי צפוי. הסקרנות  כרסמה בו ותהה מדוע הגיע לפתע לביתו אחרי כל השנים שעברו. איך ידעה היכן הוא גר, ובכלל, מי הכה אותה וגרם למותה?! אך הוא ידע שכעת עם מותה של רומי מתו גם התשובות. הוא נזכר בסרטי אימה שראה בעבר וראשו כבר החל מריץ תסריט שיסיר כל ראיה למעורבותו במקרה. הוא לקח נשימה עמוקה ולרגע הצטער עמוקות על שהתלונן בפני בורא עולם על חייו השוממים. הוא ייחל לשינוי שיזיז אותו ממרקע הטלוויזיה ויגאל אותו מהטיפה המרה ומכל הרגליו הרעים שצבר מאז המקרה עם רומי. אך עכשיו התגעגע לאותם ימים שוממים, עת שתה הימר וביקר אצל זונות זולות. הם נראו לו עכשיו שלווים הרבה יותר מכפי שהיו. אפילו אל חייו הקודמים התגעגע כעת. לתקופה עוד לפני שהכיר רומי עת היה גבר נשוי ואיש משפחה מכובד. אין מה לעשות, חשב, חייב להפטר מהגופה אחרת יסתבך בצרות איומות. הוא החיש אל חדר השינה היחיד שבביתו והוריד שטיח עבה שהיה מונח מעל ארון ישן. אחר כך פרס את השטיח בסמוך למיטתו ובעט את הגופה למרכז השטיח כשזעמו כלפי רומי הולך וגובר, ובליבו הוא חושב איך גם במותה היא מסבכת אותו.

הוא עטף אותה היטב בשטיח, עיניו התרוצצו סביב החדר, חושב איך יקשור את החבילה שלא תיפתח. עיניו נעצרו על חלוק הרחצה שהיה תלוי על הדלת, הוא החזיק בידו האחת את השטיח שלא יפתח ובידו השנייה משך את החגורה מהחלוק, כרך אותה סביב השטיח וקשר היטב.

הכל יהיה בסדר, חשב לעצמו למרות כשכלל לא הרגיש כך. הוא הרים את החבילה על כתפו והרגיש את כובד משקלה. צעד צעדים מתונים אל עבר הדלת. עכשיו חושך, חשב, אין נפש חיה בחוץ, אסע למזבלה העירונית, מרחק עשר דקות נסיעה ואזרוק את הגופה שם.

הכל כבר היה מאורגן בראשו, תסריט שלם, אפילו על הבירה שישתה אחר כך ותשכיח את מחשבתיו וכל מה שקרה, חשב.

הוא הצמיד את החבילה היטב אל כתפו בידו האחת וכשבידו השנייה פתח את הדלת, רוח קרה פרצה פנימה ועמה שלושה שוטרים כשנשקיהם דרוכים ומכוונים ישירות אליו.

© כל הזכויות שמורות למחברים.