האביב שהכזיב

אני כל כך מקווה שתצא שוב בתחושה של משהו מתעורר ומעורר וחיים חדשים יבצבצו , גפנים חדשים ילבלבו והם יהיו נדירים כמוך ומתאימים לך כמו כפפה ליד ואז תאמר - היה שווה כל הכאב הקודם , חג שמח 

רק תיקון קטן

שנותיה היו ספורים מלכתחילה

שנותיה ספורות... 

.

אהבה ששנותיה היו ספורוֹת מלכתחילה, 

ובכל זאת, הדּוֹבֵר מתאבל עליהָ.  

במרירוּת, אבל מתאבל. 

הכאב עמוק מן המרירות, כנראה. 

יצחק יקר מאוד, 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ, 

וחג פסח שמח. 

רבקה

---

כָּל מָה שֶׁרָצִיתָ

זוֹ אַהֲבָה פְּשׁוּטָה

כָּל מָה שֶׁקִּבַּלְתָּ

זֶה מְרוֹרִים..

שיר עצוב וכואב כתבת יצחק היקר, אני מקווה שבסוף תמצא את האהבה הפשוטה הזו.

יום שלישי- פעמיים כי טוב

שמוליק

רציתי אותך כטעם המלח בעגבניה

כרוח המפיחה חיים במדורה

להיות לך שמי טוסקנה על האהבה

לזרוח בך,   כשמש המחוללת שמחה

את כל חושיי רציתי בך לאהבה פשוטה

כמו שתילת עשבי תיבול באימא אדמה

ביקשתי אותך ,כמו עת נטעתי גפנים 

ולא היית לי ליין , כי אם -  מרורים.

ולא תאמין יש טעם גם לעגבניה ללא מלח- הכל עניין של הרגל

מי יתן ובאביב דברים אחרים ישובו חזרה במקום אלו שאבדו

מוריד גשמי ברכה, ואווירת השירה היא כואבת. ברוח האביב, אך זה שהכזיב. ברוח החג הזה-אך היין לא מתוק ומנעים כלל. זו האהבה שהייתה. 

והיא כה חסרה בחייך, ריק גדול נפער בלבך 

בפסח מרור זה מקובל 

אבל רק לזמן קצוב 

אחר כך דבש