שיגרה מיום קורונה (5)

עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי הָאֲנָשִׁים

שֶׁבְּדֹחַק נִמְצָאִים

בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

מוּל הַדָּלְפָּקִים

שָׁם גַּם מִתְרַחֶשֶׁת לָהּ קְטָטָה

וְלֹא בָּטוּחַ מָה עָדִיף עַכְשָׁו

לִהְיוֹת שָׁם  אוֹ לָנוּחַ בַּמִּטָּה..

בימי קורונה העליזים ההשראה שורה עליך צביקה היקר ואתה כותב שירים נפלאים. כשתבריא תוכל אז להחליט מה עדיף לך הדוחק בשדה התעופה או השקט והשלווה במיטה.

חג  פסח שמח לך וכל משפחתך

תמצית חייך כרגע בתוך הקורונה-נראים די שלווים בסך הכל, גם אם אמרת זאת באירוניה. אבל אחרי הסטטיות הזאת אתה מבקש לכבוש עולם, לנדוד קצת. עוד מעט יחלוף. 

באמצע היום אתה קצת חולה במיטתך מצונף אך מרגיש כי החיים מקסימים במיטה לנוכח המראות שבחוץ. תודה רבה לך צבי היקר, חג שמח לך ולכל בני משפחתך היקרים, בריאות ואושר.

חג שמח 

.

ברשותךָ, צביקה יקר, 

השורה הראשונה בבית הראשון:

"זֶה קוֹרֶה וְקָרָה"  

- שורה גאונית: גם מדווחת על מה שקורֶה, גם מסַפרת אגדה.  

השיר כולו מדַבר אליי. שקוף, מהוהר, מעביר היטב אֶת רגש 

ההשלמה-למחצה, כי יצר הנדודים מתעורר עם המטוסים. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

מאחלת לך חג שמח והחלמה מלאה. 

רבקה

---

בהחלט זו התמצית כרגע, אבל אני בטוח שההחלמה מעבר לדלת 

אני מאחל לך רק בריאות, די משעמם כך במיטה. אך בהקדם תחלים אני בטוח.

לבריאות ולחג שמח-אדם 

געגועים והרהורים 

כעת להינות מאתנחתת חיים 

לצבור כוחות לחלומות שתגשים