סיפור קצר: רוח אלוקים

התעלומה אמנם לא נפתרה, הרעשים נמשכים ולא ברור מהם. אך לפחות נוצרה אחוות שכנים. לי נראה שלא צריך לברוח, הבית לא טובע, אולי עכברושים או חולדות. זה מה שהיה אצלי בבית. 

מסתבר , השכנה בקומה מעלי, מזדקנת ( מעל גיל 75) טוענת שהיא מתעוורת … 

אבל הגרירות גם בלילות, מילא ביום  בקיצור מעולה ששיתפת

אני מבינה שאינני לבד בעניין אנשים / שכנים רעים חחחחח 

אתה שומע רעשים חוזרים ונשנים בביתך, מנסה למצוא את המקור להם, מגלה כי אתה לא לבד, יש עוד שכנים שזה מפריע להם ואתה מקווה כי השכנים הרעים, שעומדים מאחורי הרעש, יעזבו את הבניין. תודה רבה לך צבי היקר.

הרעשים שעולים מהבניין

פשוט מטרידים את הדיירים

שעולים ויורדים

ובמדרגות נפגשים

וכך נוצרה בלי מודע

מסגרת חברתית.

שיר מעניין מאד כתבת צביקה היקר, בהחלט דרך מעניינת להכיר את השכנים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

מוכרת הסיטואציה

אחוות שכנים בונים ומתפנים. ככה זב אצלנו לפחות

לכם 

זה ברור 

תעלומה

באמת מוזרים הרעשים אך משהו טוב יצא מזה-אחוות שכנים.

בתקווה שהרעשים יפסקו והשקט יחזור  כשהיה והאחווה תיכון

יום נעים

ממני מרים

.

על פי האמונה או על פי הניסיון האומר: 

כשהספינה טובעת, העכברים הם הראשונים להימלט. 

:))

אהבתי מאוד אֶת המתח שיצרתָּ, אֶת ההתחברוּת (בכורח 

הנסיבות) עם שכנֵי הבניין, אֶת הכנסת האֵל לתמונה, ועוד, 

ועוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---