בשער ילדותך

עדי פקיחת העיניים

כואב

כתמיד מתמיד השפה העשירה כובשת אותי

והיא האישה שנדמה שזו אימך

מניקה את ערותך

וכמה נוגע כאן הכתוב המריר הזה 

עמוד הזכרונות לוקח אותך למקומות כואבים ועמוקים

זִכְרוֹנוֹת וְגַעְגּוּעַ

אֶת יֵשׁוּתְךָ עוֹטְפִים

וְלִמְחוֹזוֹת יַלְדוּתְךָ

אוֹתְךָ מְבִיאִים

וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

אַתָּה נוֹפֵל עַל הַחַיִּים..

שיר כואב ודוקר כתבת יקי היקר, בחיים צריך לקום כנופלים, ולהמשיך לצעוד במקביל  לזיכרונות והגעגועים.

יום טוב ומבורך וחיבוק ממני

שמוליק

.

הוֹ. 

הנפילה בסוף השיר - ז"א: בסוף התהליךְ - היא אכזרית מאוד. 

עולם הדימויים שפיתחתָּ בשיר הוא עשיר, מנחם, מחבק, מגונן - 

ואז בא הפיקחון. 

מדהים, העולם שיצרתָּ כאן. אמיתי עד דמעוֹת. 

יקי אהוב,

הדחף הראשון שלי היה להודיע לךָ שיצאתי לְפֶּנְסְיָה, כי השיר

הזה גדול עליי בכמה מידות. 

הגבתִּי הכי טוב שיכולתי. 

תודה רבה-גדולה-ענקית לךָ על שירךָ, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ ואתךָ, תמיד, 

רבקה

---

כך הם החיים, זמן מה אתה חש מוגן כעובר ברחם אמו, ברחם נשיותו שלו. אך אז מגיעות המכות וההגנה הזאת נעלמת. עד נופלך על החיים, חשוף וללא הגנה כלל. 

מטלטל - מציפים אותך זכרונות וגעגועים אל תקופת ילדותך ואתה שב אל החיים ונופל על החיים. תודה רבה לך יקי היקר.

אתה חש מוגן כל עוד אתה ברחם ובצאתך ממנו אל החיים

אתה חש את עצמך חשוף לתלאות שהחיים מזמנים לך.כמה כואב ועצוב איש יקרלי

יום נעים

ממני מרים

יקי יקיר לי

************

עמוד התווך של ילדותך

גדוש בזיכרונות,

מהלך לאורכו בעיוורון,

חווה תהליך ריגשי .

כאשר אתה נעור

אתה נופל 

למציאות חייך.

הרבה כאב וגעגועים

מצאתי בשירתך היפה

והגימויים והכתיבה פשוט נפלאים.

ערב מחבק חבר יקר

באהבה והערכה גדולה

עליזה.

חיים כחוט שני  

כמה כאב בחוט הזה 

חיבוק יקר