הרהור: מרופט ומטולא

אל נא באפך צביקה היקר.  

אנחנו עדיין פה. ארצישראליים אמיתיים 

שאנחנו.

.

... והמדינה דומה לדגל הישן הזה.

מציאוּת עגומה. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

לַמְרוֹת הַכֹּל 

וְאַף עַל פִּי כֵּן

זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ

בָּהּ יְהוּדִי יָכוֹל

לִחְיוֹת בְּבִטָּחוֹן

וְלָדַעַת שֶׁרַק כָּאן

לְבִטּוּי "לֹא עוֹד"

יֵשׁ מַשְׁמָעוּת.

אָז בּוֹא וְנָנִיף

אֶת הַדֶּגֶל

לִכְבוֹד הָעַצְמָאוּת..

תודה צביקה היקר על שיר שכתבת, אני מביט בחצי הכוס המלאה , והיום אני את הדגל שלי מניף גבוה.

חג עצמאות שמח

אכזבה בלבך, רוח החלוציות של הוריך פשה בתחושתך, ממדינתנו. וזה כואב ומעציב שזו תחושתך, אבל אני יכולה להבינה. 

המוני אכזבה

אתה כותב:

עם האביב של דגלים וסמלים

חיפש בנרות מנהיגים

ועכשיו מיותר לחפש

הכול מונבט בראש חוצות

ובחלונות הראווה מוצגת הרעה.

עכשיו מיותר לחפש מנהיג הכול מונבט (ברמיזה בנט) 

ובלונות הראווה (ההפחדה של הליכוד) מפחידים אותנו עם מה שעלול לקרות אם לא תיפול הממשלה.. 

חזק ומיוחד השיר הזה צבי! 

אכן מונבט בראש חוצות. אינו מצטנע ואינו מתנצל