פרוזה. זכרונות.סאלח שבתי.

אסוציאציות. העניין העדתי עולה כמו בסרט הוותיק ההוא, אך אסוציאציה צורבת עולה מסצנה אחרת בסרט זה. ממש מצמרר... 

<לב> גליתי יקירתי, תודה רבה-רבה! <לב>

אז לא..

למרבה הצער ההפלייה קיימת עדיין

<לב> זֶה בדיוק מה שכתבתי. <לב>

מלאכת מחשבת של שיר.

את העדתיות נשאיר רגע בצד

<לב> תודה! <לב>

<לב> <חיוך> <לב>

הסרט מראה בצורה סאטירית את שהתרחש בישראל בשנות החמישים, על קשיי העלייה והקליטה של עדות המזרח ויחסם של ילידי הארץ אליהם, הבירוקרטיה הבלתי אפשרית והפוליטיקה הישראלית הלא נקייה – כל זאת דרך דמותו של סאלח, עולה חדש שהגיע לישראל עם משפחתו ונאלץ להסתגל במהירות להווי החיים הישראלי.

מאז ועד היום לא השתנה דבר מבחינת הגזענות, ועצים רבים שותלים ליד קברי נופלים במלחמות ובמבצעים, והיום זה ממש לא מצחיק.

תודה רבקה יקרה על השיר  הזועק שכתבת.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> שמואל יקר, תודה רבה לְךָ! <לב>

<לב> תודה! <לב>

אותי זה מצחיק , אבל הקטנות והאנקדוטות הגזעניות, רק היום הן שקופות. 

<לב> תודה! <לב>

רבקה יקרה

*************

באחת החזרת לנוסטלגיה  ...

גזענות, תמיד הייתה קיימת,

היום מתמיד,

רק שמאז התרבו הקברים,

ואוו  ...  לאן לקחת את השיר  ...

תודה רבה חברה יקרה

יום טוב ושקט

שלך אוהבת

עליזה.

<לב> עליזה יקרה, תודה רבה! <לב>

זועק, דברי תוכחה, נוגה, עצוב -  אנשים התלהבו מהסרט "סלאח שבתי" מבלי שהם הפנימו במציאות את המסר לגבי הגזענות ואת מוטרדת מכך גם שלבתי העלמין מצטרפים בנים חדשים שנפלו. תודה רבה לך רבקה היקרה על השיתוף בזיכרונות שלך. אנשים רואים בסרט סרט בידור, לא מעבר לכך למרבה הצער. המשך יום טוב.

<לב>

 עד סצנת העצים שלוקחת אותך אל שתילת הפרחים לחללינו...

והנה, נעלמה הביקורת על הסרט אך הגזענות שבו חיה וקיימת והעצים בקושי

וזה לוקח אותך אל העצב הקיים. 

וכל מה שהצחיק אותך בסרט, הפך לעצב.

נהדר רבקה יקרה 

<לב> יקי אהוב, תודה רבה-רבה! <לב>

חשבנו בזמנו שזאת קומדיה

אך לצערנו הסרט הפך בזמננו לטרגדיה

כמה עצוב......

יום נעים רבקה אהובה

באהבה רבה

מרים

<לב> מרים אהובה, תודה רבה! <לב>