עוגות קינמון

הַצִּפִּיָּה שֶׁל אִמְּךָ

הָיְתָה גְּדוֹלָה מִמְּךָ

וְאַתָּה אוֹתָהּ אָהַבְתָּ

כְּמוֹ שֶׁהִיא

בְּלִי שְׁאֵלָה 

וּבְלִי תְּהִיָּה..

בטוח שאהבת את אמך למרות ההערות והציפיות. יפה מאד השיר הקצר הזה.

יום טוב ומבורך.

שמוליק

נ.ב - אשמח אם תקרא גם את השיר שהעלתי ביום א לבמת הדיון.

בעוגות הקנמון הנפלאות של אמא. הציפייה הזו ממך ל"יותר"-לא תרמה דבר. או שמא אולי כן-ודיברנה אותך להיות המשורר הנפלא שאתה. אולי... 

למה, למה אמא לא יכולה הייתה להגיד איזה יופי

ולא להוסיף יותר מילה, אולי להוסיף נשיקה על לחי.

למה לא יכולה הייתה להגיב כמו שאתה הגבת לעוגיות הקינמון

ליקקת את שפתיך ובטח אמרת - הכי טעים שבעולם.

הרגשת ההחמצה הזו... 

עוגת קינמון מגרה ובטח של אימך היתה נפלאה

זיכרון מתוק

מצבך עוד טוב. חיים רביבו סיפר שאביו אמר לו 'אתה יכול יותר' אחרי שהוא הבקיע חמישיה.

.

הצד העמוק של הזיכרונות. 

ושל האהבה האימהית, שלפעמים לא כל כך עֵרָה לצורך של 

יַלְדָּהּ לקבל אישור, להרגיש שהוא טוב, טוב מאוד, אפילו.   

תודה רבה-רבה-גדולה על הכֵּנוּת, אודי יקר, 

ועל השיר הכאילו-קטן, שהוא עמוק וגדול. 

רבקה

---

שמא רצתה לדרבן, להמריץ

לשאוף, שתהא הכי טוב ומוצלח בכתיבה,

כדרכם

של אמהות  ...

איך שלא יהיה אודי

כתוב נפלא

ונוגע.

יום נעים

ממני עליזה.

בקינמון ובלב הנער הכותב

בוער זה הכאב

אהבתי את הזכרון

כמה יפה ששיתפת אותה בקריאת שיריך

וכנותה נגעה לליבי וכמה אהבה היא השקיעה 

בעוגת הקינמון שהשכיחה ממך את חסרונותיה הקטנים

אחחח איזו אמא,,,,,, התברכת,,,, מיי בראד....

ממני סיס.....