השקט

אֶת הַבְּדִידוּת עוֹטֵף הַשֶּׁקֶט

שֶׁלֹּא נוֹתֵן מַרְגּוֹעַ לְנֶפֶשׁ מְיֻסֶּרֶת

וְאֵין כְּבָר אֱמוּנָה

שֶׁלְּהִתְפּוֹגֵג יוֹדַעַת הִיא

רַק הַדְּמָעוֹת אֶת הָאֱמֶת יוֹדְעוֹת..

אכן קשה הבדידות ומרגוע לא נותנת, ורק הדמעות שמרטיבות את הלילות מספרות את סיפור חייך יקי היקר. שיר כואב ועוצמתי כתבת. 

כל שנותר לי זה לתת לך חיבוק ולקוות ביחד לטוב.

סופ"ש נעים

שמוליק

הדמעות באות מבפנים, מתוך תחושת הבדידות הקורעת את הלב. הצחוק לעומת זאת הוא אירוני, שכן אתה יודע כי הבדידות לא מתפוגגת כלל. 

רק מילותיך הכואבות יקר 

יפהפה

יקי יקיר לי

*************

הבדידות אינה נמוגה 

הולכת ומתחפרת

מכה שורשים.

מזל שיש את הצחוק, תורם להשבחה,

אותו אתה מגלגל,

אולי מעט מאזן  ... ?

עצוב לי זה הכתוב חבר.

חיבוק להמשך יום נעים חבר

אני איתך לאורך הדרך.

באהבה והערכה רבה

תמיד עליזה.

.

וואו. 

וואו. 

וואו!!

בסוף השיר עולה תמונה מעורבת שבין צחוק ודמע: 

מנגל אדיר של רגשוֹת, או נכון יותר: רגשות על המנגל,   

דמעוֹת תוצאת הבדידוּת ודמעוֹת תוצאת האש במנגל, 

הדובר מנפנף חלומות ולהבות, 

ובכלל - וואו. 

ברור לי שקשה ביותר להרגיש ולחווֹת אֶת כל אלה, לנבא

שהבדידוּת תגבר עוד, אבל -

השיר מה-זה-טוב!

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

אתךָ ושלךָ תמיד, 

רבקה

---

הצחוק הוא מקברי הרי אתה יודע בתוכך

שאת הבדידות לא ניתן לפוגג

חזק השיר והדימויים המצורפים אליו איש אהוב.

רק טוב מכל הלב

ממני מרים