"האדם הוא כמו סולם"

האדם הוא כמו סולם
ניצב בין ארץ לשמים
וכמו כולם אינו מושלם
אך כאן הוצב הוא בנתיים.

עולה אל המרום,
נוסק אל השחקים
נוכח בכל מקום
כמעט כמו אלהים.

יורד אל אדמה,
הכי נמוך נופל
ממש כמו בהמה
ישן, שותה, אוכל.

והשמים לא הגבול
והעפר - לא תחנה סופית.
סולם תמיד נמצא ממול
ההגשמה עצמית או השמדה עצמית.

האדם הוא כמו נהר,
מהיר, שוצף, מזיז סלעים.
כעין הגדי יורד מהר
לך ולי - מקור חיים.

נהר עמוק מלא חכמה,
כבור בלי קרקעית.
מביא אל העולם עוצמה
של החכמה האלהית.

נהר רדוד, רועש, נמהר
אל הדחפים וסיפוקים.
"נחיה" היום כי אין מחר.
כן זהו "טעם החיים".

בתוך נהר הזמן בוהה,
בוהה עלי ההשתקפות.
את העבר וההווה
רואה אני בתוך הדמות.